|
|
עמוד:12
לאחר הבחירות למסבירי הליכוד ולעיתונאים והמריצם "לטפל" בהתיישבות הקיבוצית כדי להפנות נגדה את דעת הקהל . הוא עצמו טען בראיון ל"מעריב" ) 1977 . 5 . 27 ( כי לאחר "מחקר מעמיק" הגיע למסקנה שהקיבוצים אינם משלמים מס אמת, וכי במשך שנים ארוכות נהנו הקיבוצים מזרם אדיר של כספים ממשלתיים זולים והקימו בהם רשת עניפה של תעשיות, לאו דווקא לייצוא, אלא כדי להתחרות בשוק המקומי עם התעשיה הפרטית וכך נוצרו תנאים בלתישווים לתחרות ויחס של זילזול וביזבוז מצד הקיבוצים בכסף זול וקל . עוזרו, יחזקאל פלומין, הוסיף כי הקיבוצים נהנים ממערכת מיסוי מועדפת . דוד לוי, מי שהיה מועמד הליכוד לתפקיד מזכ"ל ההסתדרות הכללית, תבע בעקבות כך בראיון לעיתון "הארץ" ) 5,1977 . 29 ( כי תיפסק בניית מפעלים נוספים בתנועה הקיבוצית וכי כל המפעלים ייבנו מעתה בעיירות הפיתוח שלידם . הקיבוצים, שגונו כצורת חיים שאינה מסוגלת להבטיח את קיום חבריה, נשארו מטרה לגינוי גם לאחר שהצליחו להוכיח כי יכולתם מבחינה כלכלית אינה מוטלת בספק . מיחפנים חסרי תועלת הסמו כים על שולחן ההסתדרות הציונית, הפכו הקיבוצים לדרקון כלכלי המאיים לבלוע את הכל : "הקיבוצים לקחו לנו את האדמה; הקיבוצים לקחו לנו את המים; הקיבוצים לקחו לנו את המפעלים ואנחנו נחזיר לעצמנו את כל אלה ! " קרא המון מוסת בביתשאן, עירו של דוד לוי, ערב הבחירות; סיסמאות כאלה, שהשקר בהן כה גלוי לעין, היו יכולות לצמוח רק על רקע של הסתה שזרעו אנשי הליכוד וחוגים אחרים . דרכה של הסתה, שהקשר בינה לבין האמת אינו חשוב כלל, ואין היא פונה אל ההגיון אלא אל היצרים . אולם, כדי ששקרים ייקלטו וילהיטו יצרים, צריכה הקרקע להיות מוכנה באופן כלשהו לקליטתם . בשכינה ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, את חברי הקיבוצים כ"מליונרים" היכולים להרשות לעצמם לבנות בריכותשחיה מפוארות במשקיהם, וכאשר ערב הבחירות להסתדרות ב 1985 כינה שרהאוצר יצחק מודעי את חברי הקיבו צים "אולטראקפיטאליסטים במסווה של פרולטריון", הם ידעו כי הקרקע במיגזרים רחבים של הציבור בעיקר בעיירותהפיתוח בשלה להנבטתם של שקרים כאלה ולצמיחתם . זאת בשל כמה 12
|
|