|
|
עמוד:יג
ועוד ( ; הודעות על העברת פספורטים, ויזות וכד' ליושבי מחנות פליטים באירופה הוסוו כהודעות על משלוח חלקילבוש, כביכול ) "מכנסים' / "חולצה", "כובע", "חזיה" ( או הספקת סוגימזון עונתיים ) תפוחי אדמה, עגבניות ( . בשיחותטלפון על כלינשק באיזורי ההתישבות דיברו על אביזרים חקלאיים כמו מרסס, מגוב, דיסקוס וממטרה, ואילו בערים הזמינו משלוח והעברת מקררים ובלוניםשלגז . לפי מיטב ידיעתנו פעלה השיטה יפה, ולא נודע כי עוררה את חשדם של המצותתים לשיחות מן הבולשת או של קוראי המכתבים והמברקים בצנזורה . קודים זמניים שימשו להתקשרויות מזדמנות בין ארץ לארץ : כך ב 84 1947 בין אנשי הרכש בין צ'כיה ליוגוסלביה; או לשליחי העפלה ברומניה ובאוסטריה; צרפת איטליה, או בין משלחת ה"הגנה" לארה"ב וארץישראל . דרבים ושיטות בתקשורת עם חו"ל הקשרים עם חוץלארץ היו קשים לעומת אלה של ימינו . המסע מא"י לאנגליה או לארה"ב נמשך שבוע ושבועיים, ונהוג היה שהנוסע נוטל עמו בניירותיו דפים ובהם פירוט הנושאים ותתהנושאים שהעריכו כי בהם יעסוק בהיותו בחו"ל וכל נושא ותתנושא היה מצוין במספר ובתאריך . העתקי הדפים הללו נשמרו גם בארץ . והודעות מחו"ל שהועברו ברשת האלחוט הממשלתי נוסחו כתשובה לסעיף זה וזה במכתב מסחרי כביכול מיום מסויים . כאשר צצו מפעם לפעם עניינים שלא נצפו מראש, השתמשו בכינויים או בתיאורים שהכותב יכול להניח כי הממוען גם הוא יהא מודע למה הכוונה, שהרי שניהם כאחד מעורים בעניין ובאנשים הקשורים בו . לרוב עלו הדברים יפה, אך היו גם מקרים שהמקבלים לא הצליחו לפרש נכונה את הרמיזה והכותב נדרש לחזור ולפרשה . היו מכתבים ומברקים שהוצפנה וכך גם שודרו עלידי התח"ל ) "תחנות חוץלארץ" ( של שירות הקשר . בךגוריון מספר ביומנו, בשהותו בארה"ב בימי מלחה"ע השניה, כי ישב ארבע שעות ופענח הודעות בצופן שקיבל מן הארץ . יש שאדם מהימן, שנסע לחו"ל, היה משנן לעצמו בעלפה מקיר ארוך למדי, והעלהו מילולית על הנייר אחרי שהגיע לחו"ל, בלי שהבין את תוכנו לאשורו . ברור כי קשה היה לקבל החלטות מהירות באמצעות תקשורת כזו . היו מקרים שלשיחה בטלפון עם לונדון נסעו לילה ברכבת למצריים, כדי לשוחח משם, או להבריק משם, בהרגשה של חמיקה מן הצנזורה הארצישראלית . היו גם כתבותקש למשלוח מכתבים מחו"ל לארץישראל . ניתן להניח בבטחה כי אנשים תמימים כמנהל חשבונות באגודה להספקה חקלאית או פועל בדפוס לא ימשכו אליהם מלכתחילה תשומתלב הבולשת והצנזורה להתחקות אחרי מכתביהם ולבדוק בחומרה את תכנם . וזאת, בדומה לדירותיהם של סוחר עשיר ומכובד או של איש מדע הנודע כשרוי באוהלושלמחקר ששימשו למחסנינשק . מובן כי תוכנם של המכתבים והמברקים הותאם לעיסוקיו של בעלהכתובת, וארון כרטסת חשבונות בלשכתהמס המרכזית גנז את חשבונות התעשיה הצבאית של ה"הגנה" . עצה יעוצה, עלכן, למעיין היום בארכיונים שאינם קשורים לכאורה כלל בעניינים בטחוניים או מדיניים . להזהר י"ג
|
|