מבריקים את כלי הכסף: מבוא לאסופה לכבודו של שלמה דשן

עמוד:10

10 שלמה דשן בעל זיקה לאנתרופולוגיה ולציונות . בתחילת שנות ה- 60 הוא הרים תרומה כספית נדיבה ( מימון עשר עבודות דוקטורט ) לשם טיפוח מחקר אנתרופולוגי ישראלי, וזאת בתקופה שבה האנתרופולוגיה הישראלית עדיין לא הייתה ממוסדת . שלמה דשן, משה שוקד, עמנואל מרקס, מירון ארונוף ודון הנדלמן עברו את המסלול ( אבוהב 2010 ) . באותו הזמן הדמות המרכזית באסכולת מנצ'סטר היתה של האנתרופולוג הבריטי הנודע מקס גלקמן . גלקמן היה למנטור של החוקרים הישראלים הצעירים . הוא השפיע עליהם עמוקות מבחינה תיאורטית, מתודולוגית וסגנונית עמוקה עליהם . בהדרכתו ניסו דשן ושוקד לבודד יחידות חברתיות מובחנות ( אצל דשן הייתה זו העיירה הצעירה "צפונית" בדרום הארץ ) ולבדוק כיצד הן מתפקדות במצב שבו השחקנים המרכזיים חווים מתחים, פערים ושינויים תרבותיים בעקבות המפגש בין המסורת למודרנה ובין מזרח למערב . דשן ושוקד גילו רגישות מחקרית ומוסרית לקולות הנחקרים בעיירות הפיתוח ובמושבי העולים, מה שסייע להבין כיצד מודלים כגון "כור היתוך" לא יכולים למחוק את תרבויות המוצא . אחד התוצרים החשובים של עבודתם בעיירה "צפונית" ( דשן ) ובמושב העולים "רוממה" ( שוקד ) הוא ספרם דור התמורה - שינוי והמשכיות בעולמם של יוצאי צפון אפריקה ( שוקד ודשן 1977 ) . אסופה זו כוללת מגוון מאמרים שכתב כל אחד מהם על השדה שחקר באמצע שנות ה- ,60 כולל פרקים שנכתבו שלושה עשורים לאחר מכן על אותם השדות, ומבוססים גם הם על מחקר שדה . כתיבתו וניתוחיו של דשן גם מתכתבים עם מקורות חשובים נוספים . הם מושפעים מאמיל דורקהיים ובמיוחד מהתמקדותו באופן שבו מערכות תרבותיות מופנמות אצל היחיד ובמקומה של הדת בחיים הקהילתיים ( רם 2020 : 66 ) , הם מושפעים גם ממסורת חשובה המזוהה עם הסוציולוג של מקס ובר, שהדגיש את הממד הפרשני והסובייקטיבי שספוג בפעולה החברתית ומניע אותה, את ההשפעה המתמשכת של מסורות תרבותיות על שחקנים חברתיים

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר