|
|
עמוד:8
8 שלמה דשן למדו אצלו וכולם קראו מכתביו . הממשיכים לתארים מתקדמים ולמחקר גם התנסו בעבודה משותפת עימו . ואולם בשנים האחרונות עבודתו של דשן נדחקה מעט בעקבות כמה תהליכים, בהם הזמן הרב יחסית שחלף - למעלה מעשור - מאז חדל מלפרסם באופן סדיר, וגם שינויים פרדיגמטיים באנתרופולוגיה . מאז שנות ה- 90 הפך השיח הביקורתי להגמוני . דשן לא השתלב בו, ובמידה רבה אף היה האנטיתזה שלו . התוצאה הייתה דחיקה של כתביו ממעמדם המרכזי . לכן, מטרתה של אסופה זו היא להציב מחדש את עבודתו על סדר היום האקדמי . כמו כן, מטרתם של המבואות בפתח הספר ובפתח כל אחד מהשערים היא למרק את כלי הכסף - כלומר, לספק מידע חשוב ולהאיר אותם באור חדש, וכך לחשוף אותם בפני הקוראים והקוראות במלוא הדרם . דמותו של שלמה דשן הייתה מטעה במקצת . הוא היה אדם שקט ולא ניסה לבלוט בסיטואציות חברתיות . גם סגנון כתיבתו - שלא כדרכם של רבים מאנשי האקדמיה בתחום - נמנע מלגרות או להתריס . במבט ראשון הטקסטים של דשן אינם מפתים . כתיבתו חסכונית וחפה ממלודרמטיות . אך כאשר צוללים לתוכם מגלים שמים שקטים חודרים עמוק . הרושם הלקוני נוצר מכיוון שדשן אינו מטריח שלא לצורך את קוראיו - אינו מאריך יתר על המידה ואינו נעזר בז'רגון מקצועי מיותר . הוא מצליח להעביר דרמות חברתיות כגון תפילת כל נדרי, ויכוחים על נוסחי תפילה, תעמולה פוליטית ועוד, באמצעות שימוש במילים ארציות . רבות מהדרמות המיניאטוריות האלה מתרחשות בבתי הכנסת ובקהילות מסורתיות- מזרחיות בישראל ובתפוצות . אחרות מתנהלות בבתיהם של אנשים חילונים ( כיצד הם מנהלים את סדר הפסח ) , ודרמות אחרות נוגעות לתפקוד יום-יומי של בעלי מוגבלויות - לדוגמה, כיצד מתנהלים אנשים עיוורים בעזרת מקל נחייה . בכולן נמסרים לקורא הפרטים הקטנים של ההתרחשות, עולמות המשמעות והרגש הטעונים בה, וגם משמעותה החברתית-תרבותית הרחבה . שילוב זה של איפוק
|
|