|
|
עמוד:15
לנו המגל הוא חרב 15 קשת, באוקטובר 44' . במסגרת ההסכם הוקמו בשנים 5491 1946 עוד חמש האחזויות של הפלמ"ח : רמותנפתלי, ביריד . , חוקוק, עיןזיתים וג'יביוסף < החושלים > . בנוגע להקמת ההאחזות הראשונה, ביתקשת, כתב יגאל אלון : "לכאורה מה לו לפלמ"ח, שהוא ארגון צבאי, ולהתיישבות על הקרקע ? אך כל המעמיק בתולדות ההגשמה של תנועת השחרור הציונית, מאז ימי פתחתקוה וביל"ו, יבין שלא זו בלבד שאין סתירה בין החטיבה כגוף צבאי לבין השליחות ההתיישבותית שמילאה במרוצת הזמן, אלא שיש בכך זהות מלאה, כשם שהיתה זהות בין שליחותו ההגנתית של 'השומר' לבין תפקידיו ההתיישבותיים" . 2 את מדיניות ההתיישבות והישגיה עד קום המדינה ניתן לסכם בדברי אלון : "מושג 'כיבוש הארץ' לנחלה ולקניין עם ישראל היה זהה, כל הימים, עם מעשה 'ישוב הארץ', למן יסוד פתחתקוה ועד הזמן הזה . ואמנם, במשך שבעים שנה מאז קום 'אם המושבות' ועד הקמת המדינה בתש"ח חפפו, למעשה, תחומי ההתיישבות היהודית, ובראשה ההתיישבות החלוצית, את תחומי ההאחזות והשליטה העברית בארץישראל" . 3 ביצוע מדיניות התיישבות זו, יחד עם מבצעי צה"ל, שפעל במלחמת העצמאות בתוואי הזה, קבעו את גבולות שביתת הנשק של מדינת ישראל . לאחר הקמת המדינה ועד מלחמת ששת הימים ב 76', היתד . מדיניות ההתיישבות הבטחונית, שהוצאה אל הפועל בעיקר על ידי האחזויות וישובי הנח"ל, מכוונת, כפי שנראה להלן, למימוש וקביעה בשטח של הגבולות המדיניים ששורטטו במפת הסכם רודוס . לאחר קופ המדינה רעיון מיזוג ההתיישבות והבטחון קיבל את ביטויו המלא והממוסד בחוק שירות הבטחון, שהוגש לכנסת על ידי ראש הממשלה ושר הבטחון, דוד בןגוריון, ב 15 לאוגוסט 94', ואושר ב 8 בספטמבר אותה שנה . בנאומו בכנסת אמר ראש הממשלה בין היתר : "גורם בטחון לא פחות חשוב ודחוף הוא ההתיישבות
|
|