הקדמה

עמוד:14

לא נשוב אחור 14 המרחפת מעלינו, וזאת ללא כל אחיזה במציאות החומרית הנראית לעין . זוהי תחושה קשה המובילה לחשש קיומי ממשי בקרב רבים מאזרחי ישראל, ואפילו בקהילות החזקות והמבוססות ביותר באירופה ובצפון אמריקה . כולנו מכירים את המשפט המפורסם שכתב הרצל בעמוד הפותח את ספרו אלטנוילנד, "אם תרצו, אין זו אגדה" . רק מעטים מכירים את משפט הסיום של הספר : "ואם לא תרצו, כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות" . העננה המרחפת מעלינו קשורה לנקודה הזו בדיוק : האם אנחנו רוצים מספיק ? האם אנחנו מאוחדים תחת אותו דבק שהשיב אותנו לארצנו ? האם יש לנו חזון משותף ברור שהעם יכול להתאחד סביבו ? בישראל ובעם היהודי קיים כיום חסך משמעותי בכוח רצון, ברוח ובאמונה בצדקת הדרך . הפגיעה בכוח הרצון אינה מאפשרת להביא לידי ביטוי את העוצמות החומריות שלנו . אנחנו מהססים מול המשימה הנקודתית ביותר, כמו פינוי מאהל בדואי לא חוקי שהוקם בנגב, וגוררים רגליים גם מול משימות מאיימות יותר . הצרות שפוקדות אותנו בארץ ובעולם — התבוללות פיזית ותרבותית, התרחקות של יהודים מישראל, ויכוחים פנימיים קשים, נסיגה לאחור בהנחלת האתוס הציוני במערכת החינוך — הכול קשור לעוצמתנו הרוחנית, לא החומרית . באופן די מדהים, לרוח אין שום ביטוי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל . וזו בדיוק הנקודה שהטרידה אותי כל כך בשירותי הצבאי . לתפוס את הביטחון למרות אתגרי הביטחון האדירים הניצבים מול מדינת ישראל, אין לה תפיסת ביטחון לאומי סדורה . הדברים שנכתבו לאורך השנים על ביטחון ישראל מתמקדים בעיקר בעקרונות צבאיים מרכזיים,

הוצאת סלע מאיר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר