|
עמוד:11
5 שמקיים הרצאות וכנסים למיניהם שעוסקים בשפע נושאים ישראלים וזרים . למרות כן, עד היום עומד תחום הביוגרפיה השיפוטית מחוץ לגדר הרשמית של ההיסטוריוגרפיה של המשפט הישראלי . כך כתבו על כך שלושה חוקרים נכבדים : "ספרים ומאמרים שכתבו בני הדור [ של העשורים הראשונים למדינה ] יכולים לשמש ברוב המקרים מקורות ראשוניים לחקר העבר, אך לא ניתן לראותם כספרות היסטורית ( ספרי זכרונות, אוטוביוגרפיות ומחקרים לכבוד 6 דברים אלה נכתבו בשנת ,2002 אבל זאת היא כנראהשופט או משפטן חשוב ) . 7 המחשבה האקדמית המקובלת עד היום . היבול הביוגרפי הישראלי אינו מרובה . כמעט כולו מצוי מחוץ לתחום המחקר האקדמי ; ורובו הוא ספרי זכרונות . אני תקווה שהמחקר הביוגרפי יתרחב ויתעדכן . כדי להוסיף נדבך על הקיים מניח הספר הנוכחי לפני הקוראים, על גבי הרקע ההיסטורי של זמנה, את הביוגרפיה המשפטית ( ובמקצתה האישית ) של האשה הראשונה שהיתה בזה אחר זה פרקליטה, שופטת ונשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש . ראשונה דורית ביניש היתה השופטת הוותיקה ביותר כשפרש הנשיא אהרן ברק, והיא מונתה לנשיאה על פי שיטת הסניוריטי ולא בזכות מינה או אישיותה . למרות כן קנתה לה עובדת היותה האשה הראשונה שהיתה לנשיאה של בית המשפט העליון משמעות סמלית חשובה, ורבים רואים בה, בדיעבד בצדק, מנפצת של תקרת הזכוכית . בדומה לכך ובאותו הקשר, דורית ביניש היתה גם פרקליטת המדינה הראשונה אחרי שורה ארוכה של פרקליטי מדינה גברים . מעניינת יותר עובדה היסטורית וביוגרפית נוספת שאינה קשורה למגדר : היא היתה הראשונה בין נשיאי העליון שהיתה ילידת הארץ . הנשיאים שקדמו לה באו מגרמניה, מארצות הברית, מאנגליה, מליטא ; והיא נולדה בתל אביב, והיתה ראשונה בין הנשיאים שגם חוותה וגם זכרה כילדה את הקמת המדינה . ואף זאת : אין אפשרות להעריך, בלי להסתכן, את חשיבות היותה של ביניש הראשונה בין נשיאי בית המשפט העליון שנולדה וגדלה בלב ההנהגה הישראלית, בלב ליבה של האידיאולוגיה הפוליטית, החברתית והתרבותית, שהובילה את ישראל עוד לפני קום המדינה, וקבעה את צביונה בעשוריה הראשונים . הקדמה 11
|
|