מבואה

עמוד:15

מבואה 15 הארץ ומחוצה לה . יש מקום לשער שמספר המילים שכבר נכתבו על העיר גדול לאין שיעור ממספר תושביה לדורותיהם . בספר זה אני מבקש להתחקות אחר מהותה של תל אביב כהיבט של המצב הישראלי . גם בספרי הקודם תל אביב : העיר ה ( א ) מיתית ביקשתי להתחקות אחר מהותה של תל אביב באמצעות ניתוח היסטורי של המרקם המיתי של העיר : במרכז הדיון עמדו המיתוסים המכוננים של העיר שניסחו את התשובה לשאלה "מה היא תל אביב ? " במונחים של תארים וכינויים, שהגדירו את הווייתה ואת ייעודה במונחי המתח התמידי אך היצירתי שבין העיר כחזון ובין העיר כהתנסות יום יומית . בספר זה אני מתחקה אחר מקורה וגלגוליה של "מדינת תל אביב", מטבע לשון שנעשה בשנים האחרונות חלק בלתי נפרד מן השיחה על תל אביב ועל מקומה המרכזי והשנוי במחלוקת בהוויה הישראלית . ספר זה אינו מבקש לספר את סיפור תולדותיה של העיר ואינו מתיימר לקבוע אם מדינת תל אביב היא סכנה או ברכה למדינת ישראל, למפעל הציוני, לתרבות העברית או לחברה בכלל . מטרתו של הספר צנועה בהשוואה לגודל היריעה שהעיר נפרשת עליה . הוא מתחקה אחר כינונה של מדינת תל אביב כאופציה גאו פוליטית . הוא בוחן את נוכחותה בשיח הציבורי כמושג טעון וכקלישאה שנעשתה שגורה בדיבור היום יומי על תל אביב כהיבט של ההוויה הישראלית . הוא משרטט קווי מתאר לדיון בהיסטוריה התרבותית של דימויים ותדמיות, שאיפות ורחשי לב המכוננים את הישות הרעיונית המכונה מדינת תל אביב . הכותרת "מדינת תל אביב" קורצת לשיח העכשווי . מדינת תל אביב היא אכן קלישאה עכשווית, אך הרעיון שהיא מבטאת, שתל אביב היא ישות מובחנת והוויה נבדלת, אינו חדש, ולמעשה ניתן לגלות את סימניו וסמניו המוקדמים כבר בראשיתה של תל אביב . טענה עיקרית בספר היא שמטבע הלשון "מדינת תל אביב" מבטא דברים שונים, שהמשותף ביניהם הוא הרעיון הבסיסי שתל אביב היא ישות נבדלת בהוויה היישובית ( עד הקמת המדינה ) ובהוויה הישראלית ( לאחר הקמת

האוניברסיטה הפתוחה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר