פעילות לשימורה ותכנונה של ירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, 1926-1917

עמוד:497

העתיקה _הימי ביניימית נראתה יפהפייה בעיניו . יפהפייה עם כל החיים התוססים שבה . על כן מצא חן בעיניו מאוד הרעיון לשלב את נושא האמנות והאומנות בתוכה . ומכאן הקשר החזק שנוצר בינו ובין אשבי , והרעיון המרכזי בהקמת חברת _'פרו ג'רוזלםי . יופייה של ירושלים בא לה גם בשל מיקומה הטופוגרפי : ההרים המקיפים אותה , עמק קידרון וגיא בךהינום התלולים משלושת צדדיה , והנוף הפסטורלי החקלאי כפרי , עם הטרסות ההרריות הרבות והצמחייה הים תיכונית , מסביב לה . כל אלה יצרו לה נוף מיוחד , והם גם שהביאו לנושא השני הקשור בשימורה . . 2 הגנים והפרקים ההכרעה השנייה בחשיבותה בנושא שימורה של ירושלים הייתה ההחלטה לשמר את הרצועה המקיפה את החומה כאזור ירוק : גבים ושטחים פתוחים . הנוף הטבעי המרשים שצוין לעיל , ומציאותם של אתרים היסטוריים קדושים מיוחדים בתוכו , כגון הר הזיתים ועמקי קידרון ובך הינום עם הקברים והמצבות היהודיים והאחרים , גת שמנא והמקומות הנוצריים הנוספים בו ובסביבתו , הר ציון והר הצופים , קברי המלכים וקברי הסנהדרין ועוד - כל אלה חיזקו את הצורך בשמירת אזורים אלה בצורתם הטבעית , ההיסטורית . ויליאם מקליין הציע זאת בתכניתו כבר בשנת . 1918 הוא רצה שתישמר רצועה ירוקה ופתוחה שגם תבליט את הייחוד של העיר העתיקה . הרעיון היה להפריד את העבר מההווה ומהעתיד , את הקדוש מהחילוני , את ההתגלמות האמתית של הצדק מחיי היומיום של העיר . או כמו שאשבי אמר על הצעה זו , היא מבודדת את העיר , שמה אותה מרכז של פרק , בצורה המכירה בפנייה של העולם אליה כעיר של יאידאה . ' מקליין , אולי בגלל שהיה מהנדס רכבות בעברו , ייחס חשיבות רבה למסילת הברזל לירושלים , וראה בתחנת הרכבת נקודה חשובה בעיר . הוא אף הניח כי בעתיד תתפתח העיר משני צדי המסילה בכיוון דרום מערב . המבקרים והעולים לירושלים יגיעו לעיר החדשה במסילה הבאה אליה , וממנה יצאו לעיר העתיקה , השמורה . על כן בודד את העיר העתיקה כיחידה בפני עצמה , ואת העיר החדשה כיחידה בפני עצמה , לאו דווקא קשורות זו לזו . לעומת זאת גדס , אשר תמך ברעיון רצועת הפרקים והגנים מסביב לעיר העתיקה ואף הרחיב אותה בתכניתו , תפס זאת בצורה קצת שונה . אצלו נקודת המרכז החשובה הייתה מתחם האוניברסיטה שעמד להיבנות . כאן רצה גדס להקים את המקדש החדש , אשר עם כל העיר כולה יפנו ויתקשרו אל העיר העתיקה הרוחנית שתיתן להם את ההשראה . בתכנית שלו העיר החיצונית החדשה מתפשטת באמפיתאטרון טבעי צפונה מערבה לעיר העתיקה , ושוכנת לרגליה . גדס גם ציין כי חשוב שהעיר העתיקה תיראה בכל הדרה מההרים הסובבים אותה , בייחוד מהר הזיתים ומהר הצופים , ושתישמר הקשת הוויזואלית שבתוכה ממוקמת העיר העתיקה . גדס מבטא זאת כך : 'תכנון , כמה שיהיה יעיל בדברים הרגילים שלו - נושאים היגייניים , כלכליים וכדומה - ייכשל אם לא ישמר ויפתח עיר בהתאם לתכונות האופייניות לה , המדברות לכל האנשים הקשורים אליה בכל הזמנים . הפנורמה המלהיבה שלה [ ... ] זהו הסטנדרד שלפיו יישפטו כל התכנונים העכשוויים והעתידיים בסופו של דבר . ' 176 אשבי ( לעיל הערה , ( 18 עמי ; 13-12 קראופורד ( לעיל הערה , ( 33 עמי 177 . 184 אשבי , שם ; ראה גם שפירא ( לעיל הערה , ( 2 _עמ , 142 המדגיש את _המונוליטיות ההומוגנית של העיר העתיקה .

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר