פעילות לשימורה ותכנונה של ירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, 1926-1917

עמוד:476

עבודותיו . עם זאת מעולם לא נעשו חברים קרובים . גדם היה יותר איש פילוסופיה ורוח , אשבי יותר איש אמנות ואומנות . גם לירושלים הגיעו בדרכים שונות . גדם הגיע אליה דרך התנועה הציונית , כאשר המטרה היא תכנון הקמת מרכז רוח לעם היהודי המתכונן להקים בארץ ישראל את ביתו הלאומי החדש . הוא עסק באותו זמן גם בתכנון מפעלים יישוביים ציוניים נוספים בארץ ישראל . 100 אשבי הגיע לעיר דרך קהיר , והקשר שלו היה עם אנשים כסטורס וריצ'מונד שהיו קרובים לתרבות הערבית ולאורח החיים הערבי המקומי ורצו לשמרם . אשבי ביקש לשמר את אורח החיים המזרחי ולצקת בו תוכן של אמנות ומלאכה , והתנגד להקמת מפעל מערבי אירופי חדש בעיר , שכן בעיניו נראה זר לאופייה המסורתי . התנגדותו של אשבי למפעל הציוני מוצאת את ביטויה המלא בספרו האישי ייומן פלסטינה , ' שנכתב בשנת , 1923 מיד לאחר עזיבתו את העיר . נראה גם שגדס נפגע מכך שאשבי נתמנה בידי סטורס והבריטים לשמש יועץ עירוני של ירושלים , תפקיד שהוא קיווה שיוצע לו . ועם זאת היה להם דבר משותף : אהבתם והוקרתם הרבה את ירושלים ועמדתם הזהה בדבר הצורך לשמר את העיר _האוניברסלית ההיסטורית , העיר העתיקה שלה , ואת השטחים הפתוחים - הגנים והפרקים סביבה . תכניתו של אשבי לירושלים ממשיכה אפוא במידה רבה את התכנית שהוכנה בידי גרס . ה . המשך פעילות חברת _'פרו ג'רוזלםי בשנתיים הראשונות של הממשל האזרחי , ותכנית אשבי בקיץ , 1920 שעה שפטריק גרס עדיין התרוצץ ברחבי ארץ ישראל והכין תכניות לאתרים שונים בה , חל מפנה מרכזי במעמדה של ארץ ישראל . הרברט סמואל , הנציב הבריטי הראשון , הגיע ארצה , ומשטר אזרחי כונן בה החל ב 1 ביולי . 1920 רונלד סטורס המשיך בתפקידו כמושל ירושלים , אך הפעם מרשל אזרחי , ומחלקות הממשל המנדטוריות האזרחיות החלו קמות בעיר . אחת הראשונות שבהן הייתה מחלקת העתיקות . גיון גרסטנג , פרופי לארכאולוגיה מאוניברסיטת ליוורפול , נמצא בארץ כבר מפברואר 1919 במטרה להקים בירושלים בית ספר בריטי לארכאולוגיה , בהתאם להמלצת ועדה עליונה שהוקמה בלונדון ובראשה סר פרדריק 99 קראופורד ( לעיל הערה , ( 33 עמי , 157-156 וראה שם גם השוואה מפורטת יותר ביניהם . מלר ( לעיל הערה , 68 עמי ( 278-277 עומדת גם היא על הקשרים בין אשבי לגדם , על הקרבה והשוני ביניהם . 100 על הפעילות של גדס בתכנון יישובים יהודיים אחרים בארץ ישראל , ועל עמדתו _הפרו ציונית שכללה כתיבת מאמרים וכתבות לעיתונות בתמיכה בציונות , ראה מלר ( שם , ( עמי . 281-278 101 ראה פרסומיו של ריצימונד בנושאי ארכיטקטורה ( לעיל הערה ;( 44 הוא היה האדם הקרוב ביותר לאשבי בירושלים מלבד סטורס , וראה על כך ביומנו האישי של אשבי ( לעיל הערה ( 4 וכן אצל קראופורד ( לעיל הערה , ( 33 עמי . 177 פירוט על עמדתו האנטי ציונית _והפרו ערבית של אשבי ראה קראופורד ( שם , ( עמי . 192-191 , 186-185 , 175 גם םטורס נחשד על ידי ההנהגה הציונית כעוין לה , ראה יי ראובני , ממשל המנדט בא"י : ניתוח היסטורי מדיני , רמת גן תשנ " ג , עמי . 15-16

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר