|
|
עמוד:445
סטורס אכן היה איש בעל השכלה רחבה ; חובב ספרים , מוזיקה , אמנות , פיסול וכל דבר יפה . במצרים הוא למד לאהוב את אמנות המזרח ותרבותו . בספרו הרבה לספר על תכונותיו כאוסף חפצי אמנות ועתיקות ועל התעניינותו בהיסטוריה ובמבנים עתיקים . בקהיר מונה להיות חבר בוועדה קטנה שהייתה מורכבת מאישים מוסלמים ואירופים , שהוקמה כדי להגן על מבנים מוסלמיים חשובים בקהיר . ועדה זו נפגשה מדי חודש , ובאמצעותה למד לאהוב עוד יותר את קהיר הימי ביניימית , המוסלמית . ועדה זו הייתה צריכה לייעץ לווקף המוסלמי ולא עסקה באמנות קופטית , אך הוא פיתח יחס מיוחד גם לתרבות זו . הוא אף כתב כי התעניינותו במבני האסלאם בקהיר הביאה לכך שהפך להיות מדריך סיורים לידידים ומבקרים שבאו לעיר זו . אין ספק שירושלים העתיקה הימי ביניימית , זו שבתוך החומות , הזכירה לסטורס את קהיר האהובה עליו , מה עוד שנוסף לה עברה ההיסטורי דתי : קדושתה לשלושת הדתות המונותאיסטיות העולמיות . על כן משהוצע לסטורס לקבל את תפקיד מושל העיר ירושלים הוא שמח על כך מאוד , והחל מיד לתכנן פעילויות בתוכה . אמנם מיד לאחר המינוי הוא נאלץ לעסוק בשיקום העיר מנזקי המלחמה וממוראות הימים הקשים שעברה בתקופת המלחמה : הדאגה למזון , מים וניקיון העיר היו הפעולות הראשונות שבהן עסק הממשל הצבאי בעיר . אך שבועות אחדים בלבד לאחר הכיבוש החל םטורס מטפל בנושא שימורה של העיר ובמניעת פגיעה בעתיקותיה . לשם כך החליט עוד בראשית חודש מרס 1918 לפנות לאדריכל העיר אלכסנדריה שבמצרים , ויליאם מקליין , בבקשה כי יבוא לירושלים לסייע בידו בתכנון שימור העיר ופיתוחה . במקביל הוא החל לחשוב על הקמת הגוף שהוא קרא לו יפררגירוזלם סוםייטיי ( החברה למען ירושלים . ( ויליאם מקליין ( 1967-1877 ) התחנך כמהנדס אזרחי בגלזגו שבסקוטלנד , שם סיים את לימודיו . עבודותיו הראשונות היו כמהנדס מסילות ברזל בארץ זו . בשנת 1906 התמנה למהנדס העיר חרטום בסודן , שם הכין תכנית ( 1912-1910 ) להרחבת העיר . בשנת 1912 העביר אותו הלורד קיטשנר לתפקיד המהנדס הראשי של משרד הפנים במצרים , לביצוע עבודות שונות בארץ זו . בתקופת המלחמה התמנה למהנדס העיר אלכסנדריה והכין תכנית לפיתוח העיר . כאן מצא אותו סטורס והזמינו לירושלים . ( חצבה ) בערבה להר חברון , במטרה להמריד את ערביי האזור נגר הטורקים , אך נכשל במשימתו . 13 סטורס ( לעיל הערה , ( 4 עמי ; 108-100 _בנטוויץי , דברי זיכרון , רבעון הקרן ( מאי-אוקטובר , ( 1955 עמי . 107 14 על ירושלים במלחמת העולם הראשונה ראה : אליאב ( לעיל הערה ;( 12 ני אפרתי , ממשבר לתקווה : היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה , ירושלים תשנ"א ; צי שילוני , יהדלדול באוכלוסייה היהודית בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונהי , יי בן אריה , יי בן ארצי וחי גורן ( עורכים , ( מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית יישובית של ארץ ישראל , א , ירושלים תשמ"ח _, עמי ; 151-128 הנ"ל , יתמורות בהנהגה היהודית בתקופת מלחמת העולם הראשונהי , קתדרה 35 ( ניסן תשמ"ה , ( עמי ; 90-59 הנ"ל , יפריסת משרדי הממשל ויחידות הצבא בירושלים במהלך מלחמת העולם הראשונהי , מחקרים בגיאוגרפיה של _אי 7 ישראל יב ( תשמ"ו , ( עמי ; 86-65 הנ"ל , 'בתי החולים והשירות הרפואי בתקופת מלחמת העולם הראשונהי , אליאב ( לעיל הערה , ( 12 עמי 15 . 83-61 פרטים נוספים על מקליין , כולל המשך הקריירה שלו ותולדותיו , ראה הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמי 41-39 והמקורות המצוינים שם . כן ראה ספרו של מקליין עצמו 1 _זחץן ! י 0 וו , ח \ ¥ . 14 . _^ _10 _^ _63 1930 ח 110 ת 1€ ( 1 ) 01 100 111€ . 1 _^ 0 ק ? 11111111 _>!)> : 1 ) 1 _111 >\ _1- _! ן ( 111 ( 1 7 ( _>* 1
|
|