התמורות העיקריות בהתפתחותה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי (1926-1917)

עמוד:390

מיד לאחר הכיבוש הבריטי 9 ) בדצמבר ( 1917 החל מתארגן בירושלים 'ועד העיר ליהודי ירושלים . ' כבר ב 24 בפברואר 1918 החלו מספר אישים יהודים מתושבי העיר לגבשו , ולאחר תקופת הכנה של כחודש ימים , במרס , 1918 נערכו בחירות לוועד זה . בבחירות אלו השתתפו כ 3 , 000 גברים יהודים , מתוך אוכלוסייה יהודית של כ 28 , 000 נפש שנמצאה אז בעיר . אל מול ' ועד העיר ליהודי ירושלים' נתארגן בירושלים יועד הרבנים המאוחד , שכלל בעיקר את נציגי האוכלוסייה החרדית האשכנזית בעיר . באותה תקופה , בי"ח-י"ט בטבת תרע"ח ( דצמבר , ( 1917 התכנסה ביפו 'האספה המכוננת הראשונה של יהודי ארץ ישראלי . אישים מהקהילה היהודית בירושלים לא הגיעו לאספה זו , וירושלים הייתה מיוצגת בה רק על ידי ד"ר טהון וד " ר ניסן טורוב , שהיו בעצם נציגי התנועה הציונית שהתגוררו בירושלים . באספה זו נבחר יועד זמני ליהודי ארץ ישראל בשטח הנכבש' ובו כ 36 חברים . על הוועד הזמני הוטל לפעול לארגון בחירות כלליות ביישוב היהודי , שבהן ייבחרו חברי 'אספה מייסדת' אשר תבחר את מוסדותיו הניהוליים של היישוב . במקביל לפעילות של יהודי ארץ ישראל וירושלים , החלה גם פעילות חשובה של ההסתדרות הציונית העולמית . כחודש לפני כיבוש ירושלים בידי הבריטים , ב 2 בנובמבר , 1917 ניתנה הצהרת בלפור . בתחילת 1918 הוסכם בין הממשלה הבריטית לפעילים הציונים בלונדון על הקמת יועד צירים לארץ ישראלי _6 ) מ 10 ? _316511 מ 115 _$ 10 _ז 1 מ , ( 2100181 _€01 שישמש בא כוחה של ההסתדרות הציונית בארץ וייעץ לממשל בכל העניינים הנוגעים ליהודי הארץ ואלה היכולים להשפיע על הקמת הבית הלאומי . בראשית אפריל 1918 הגיעה לארץ משלחת של ועד זה בראשות חיים ויצמן , ואתו בין היתר מייגיור וי אורמסבי גור , קצין קישור פוליטי של הממשלה הבריטית ולימים שר המושבות בממשלת בריטניה , והמייג'ור ג'יימס דה רוטשילד , בנו של הנדיב הידוע . היה זה זמן ניכר לפני קיומה של ועידת סן רמו , באפריל , 1920 שבה נתקבלה בין היתר החלטת אישור הטיוטה של נוסח המנדט הבריטי . בוי , כיוונים . ( 1987 ) 35 על התארגנות הקהילה היהודית בעיר מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה , ראה קי כהךהטב , השפעת ועד הקהילה בירושלים על התפתחות העיר בתקופת השלטון הבריטי , ' ( 1948-1917 ) עבודת מוסמך , האוניברסיטה העברית בירושלים , , 1994 עמי . 31-14 46 על כל ההתארגנויות של הקהילה החרדית בירושלים באותם ימים , ראה : מי פרידמן , חברה ודת : האורתודוכסיה הלא ציונית בארץ ישראל תרע"ח-תרצ"ז , 1936-1918 ירושלים תשל"ח ; כהךהטב ( שם , ( עמי . 23-21 על יועד העיר ליהודי ירושלים ועל יועד העיר האשכנזי' ( המשכו של יועד הרבנים המאוחד , ' ראה להלן ) ראה נם אצל ד גנחובסקי , סיפורים ירושלמיים , ירושלים תשמ"ט , _עמ . 36-32 47 על האספה המכוננת הראשונה ראה : מי אטיאש , כנסת ישראל בארץ ישראל : ייסודה וארגונה , ירושלים תש"ד , עמי ; 10-7 אי רובינשטיין , 'מיישוב למדינה : מוסדות ומפלגות , ' בי אליאב ( עורך , ( הישוב בימי הבית הלאומי , 1948-1917 ב , ירושלים , [ 1976 ] עמי 48 , 153-152 על אורמסבי גור ראה ליסק ( לעיל הערה , ( 3 לפי המפתח וציונים ביוגרפיים בעמי . 445 49 על ועד הצירים , נסיעתו ארצה והגעתו לירושלים ראה : חי ויצמן , מסה ומעש , ירושלים תשי"ט , עמי ; 238-211 אי פריזל , המדיניות הציונית לאחר הצהרת בלפור , 1922-1917 תל אביב תשל"ז , עמ' ; 56-38 רובינשטיין ( לעיל הערה , ( 47 עמי ; 140-137 עילם ( לעיל הערה , ( 43 עמי ; 152-142 שפירא ( לעיל הערה , ( 44 עמי ; 15-2 הלוי ( לעיל הערה , ( 44 עמי ; 113 באופן כללי גם אצל אי ביין , תולדות ההתיישבות הציונית , תל אביב , 1970 עמי ; 150-143 פירוט באשר לירושלים ראה לבסקי ( לעיל הערה , ( 6 עמי . 182-167

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר