|
|
עמוד:יא
עם החלטתו האסטרטגית להתקדם בלימוד הגאוגרפי היסטורי בדרך לימוד תקופתית , הוא אף בחר לעסוק במאה התשע עשרה . מאז הקדיש את עיקר מאמציו המחקריים ללימוד תקופה זו , דבר שמוצא את ביטויו הברור בספרים ובמאמרים שפרסם על ארץ ישראל במאה התשע עשרה . גם במבחר הזה בולט מספרם הרב של המאמרים אשר עוסקים בתקופה זו . חלקם דנים במקורות על ארץ ישראל במאה התשע עשרה , כגון ספרות הנוסעים המערביים , מפות ואיורים , וחלקם האחר - בנושאים תמטיים שונים של המרחב והתקופה כמו אוכלוסייה , יישובים כפריים , ירושלים וערים אחרות . באשר לירושלים העדפנו , בהסכמת בךאריה , לא לשלב במבחר שלפנינו מאמרים או קטעים מעבודותיו הכלליות על העיר במאה התשע עשרה , שכן אלו מצאו ביטוי רב בספריו על עיר זו , ספרים שזכו לתפוצה רבה . לעומת זאת ביקשנו כי יציג כאן פרקים ראשונים מעבודתו העכשווית על העיר ירושלים בתקופת המנדט הבריטי . מחקרים אלה מופיעים כאן לראשונה . עיון במחקריו של בךאריה מצביע על דרך מחקרו האינדוקטיבית . בךאריה מבקש בכל נושא ונושא שהוא חוקר לאסוף קודם כול את מרב העובדות הקשורות בו . לא שאין הוא שואל שאלות בקשר לנושא הנלמד : לשיטתו , בעצם קביעת הנושא שבו יעסוק חבויה שאלת המחקר . תוך כדי איסוף החומר הוא מגבש את המסקנות המתקבלות מהעובדות שנחשפו , ולאור הממצאים שהעלה הוא מסכם בסוף המחקר את מסקנותיו . גם בשיחותיו ובהדרכותיו הרבות את תלמידיו , הדגיש בךאריה תמיד כי ראשית על החוקר ללמוד היטב את כל הפרטים בנושא החקירה : תחילה יש לבנות בסיס עובדתי יציב המשחזר את תמונת העבר , ורק אחר כך לנסות להסיק מסקנות מהתמונה המתקבלת - בלי להקדים ולבנות השערות או לקבוע מראש _תאוריות והכללות . שני המאמרים החדשים אשר מוסיף בן אריה למבחר מאמריו המוגש בזאת , מראים כי הוא ממשיך לצעוד בדרך זו . ציון דרך אחרון שברצוננו להדגיש , העולה אף הוא מהביוגרפיה המדעית המופיעה בספר , הוא החלטתו של בן אריה להתמסר לתלמידיו הרבים , שגם היא נבעה מהשקפות שפיתח בעת שהיותיו בחוץ לארץ בהשפעת דברים שראה שם ושיחות שקיים עם חוקרים _גאוגרפים היסטוריים חשובים שבמחיצתם שהה . נזכיר לדוגמה כי באנגליה ראה כיצד קליפורד דרבי , שעליו הוא מרבה לספר באוטוביוגרפיה האקדמית שלו , העמיד שורה ארוכה ומכובדת של חוקרים גאוגרפים היםטוריים שנקלטו במחלקות לגאוגרפיה שבאוניברסיטאות באנגליה ובארצות מעבר לים כדוגמת ארצות הברית , קנדה ואוסטרליה . כמוהו אנדי קלארק , שאתו הרבה בךאריה לשוחח על פי האוטוביוגרפיה המדעית שלו , שהקים בארצות הברית ובקנדה אסכולה שלמה של מורים חוקרים בגאוגרפיה היסטורית , אשר השפיעו מאוד על התפתחות הגאוגרפיה ההיסטורית האקדמית בארצות אלו . על פי דוגמאות אלו גיבש בךאריה את מחשבתו שיש לעשות דבר דומה גם בישראל . 4 ראה רשימת הפרסומים ( לעיל הערה 5 . ( 2 ראה " בךאריה , עיר בראי תקופה : ירושלים במאה התשע עשרה , חלק ראשון : העיר העתיקה , ירושלים תשל"ז ; חל ק שני : ירושלים החדשה בראשיתה , ירושלים תשל"ט . שני הכרכים ראו אור גם בתרגום לאנגלית .
|
|