|
|
עמוד:12
12 חלוץ היומון העברי ג' קרסל ניסח את השאלה העיקרית שעמדה בפני קנטור בעת כינון היומון : " [ . . . ] האם באמת עשויה כבר הלשון העברית לשמש את כל צרכי החיים ולא רק את צרכי עמנו ושאלת חייהם, כי אם כל שאלות החיים וצרכיהם למען הקוראים עברית ? ", ואותו קרסל גם ניסח את התשובה המתבקשת : " [ . . . ] ואם זכינו היום שלשוננו משמשת אותנו כיום [ . . . ] בכל צרכינו הרי שיש לנו להחזיק טובה לחלוצי העיתונות העברית היומית" 3 . מראשית שנות התשעים של המאה ה- 19 ועד למלחמת העולם הראשונה כיהן קנטור כרב העדה בשלוש קהילות בערים מרכזיות באימפריה הרוסית, ובו בזמן המשיך לכתוב מאמרים בשפות שונות אשר פארו ביטאונים שונים . ענין "הרבנות הכפולה", שהייתה נהוגה באימפריה הרוסית, מרא דאתרא בצד רב ממונה, עוררה ויכוחים ומחלוקות במשך עשרות שנים . ספר זה חוזר ובוחן את העמדות השונות דרך מעמדו של קנטור שכיהן ברבנות גם בתחום המושב וגם מחוצה לו . הבחינה המחודשת בתחום זה עשויה גם לשפוך אור על מידת תרומתם של "רבנים מטעם" לנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי . צירוף העיסוקים, רב וסופר גם יחד, מוסיף מידע על אותם רבנים שידעו לנצל את חוקי הצאר לתועלת עדתם ולהיות לפה לעדה . הפעילויות הרב-תחומיות של קנטור מעשירות את הביוגרפיה שלו, ורבגוניות עיסוקיו מאפשרת לתאר את מורכבות התקופה שבה פעל . אגב כך אפשר לדון בסידרה של נושאים שהעסיקו את יהדות מזרח אירופה בשלהי המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 . חלק מהנושאים טרם זכו למחקר הולם, ובחלק אחר המחקר הוא רק בראשיתו . קנטור הוא דמות בולטת בספרות היהודית, ובמיוחד בספרות העברית . מאמריו פזורים על פני עשרות כתבי-עת שראו אור בשפות שונות והם משמשים כמקורות ראשונים למחקר היסטורי . הרצון לקבץ את כל כתביו ואת מכתביו הפרטיים הוא משימה בלתי אפשרית . ביקרתי בבתי גניזה פרטיים וציבוריים ובארכיונים רבים, בארץ ובעולם, "רדפתי" אחרי קנטור לוילנה, פטרבורג, מוסקבה, ברלין, ניו-יורק ועוד, ובכל מקום שאליו הגעתי מצאתי לא מעט מכתביו וביניהם מכתבים שטרם פורסמו, ובטוחני שמצויים עוד רבים נוספים, מה גם שהארכיון הפרטי של קנטור טרם נמצא . במשך למעלה מ- 45 שנה היה קנטור חבר-לעט של י"ל גורדון, משה ליב לילינבלום, דוד פרישמן, שמעון דובנוב, אחד העם, נחום סוקולוב ורבים אחרים שפעלו בדור התחייה . רושמי דברי ימי עם ישראל בזמן החדש ייחדו כבוד לחבריו לעט של קנטור ותהילתם הקנתה להם מקום בפנתיאון הלאומי, אך קנטור נשכח . הספר הזה בוחן את הסיבות לכך ומנסה להציב את דמותו במקום הראוי לה . ספר זה הוא עיבוד והרחבה של עבודת המחקר שהוגשה בשנת תשס"ז לסנט 3 גצל קרסל, "ראשיתה של העיתונות היומית העברית", דבר ( 1945 . 7 . 1 ) , עמוד 6 .
|
|