|
|
עמוד:14
אהבה רחוקה 14 מרייסה גודלה וחונכה בלא שנודעה לה זהות אביה, עד גיל מאוחר . כאשר שאלתיה כיצד לא ידעה מיהו אביה, ענתה ( מי שהייתה לימים פרופסור לגנטיקה ונושא עבודת הדוקטורט שלה היה טביעת אצבעות ) : "לא שאלתי את אמא . לא רציתי לפגוע בה . אם היא לא דיברה, סימן שלא צריך לדבר" . ועוד הוסיפה : "יש מכתבים ב'גנזים', שבהם הוא [ הבונה ] מבקש בעברית בלתי-רגילה להציל אותו . אני לא רוצה להזכיר את עורך מאזניים באותה שנה, זה היה ב- 1935 . היינו בקשרים טובים עם רוסיה, אבל הם סירבו להדפיס את המנשר הזה, שהופנה לכל הכותבים בעברית בכל הארצות ובו ביקש : תוציאו אותי מכאן . זה סיפור מזעזע . אבל אני, עד גיל 28 לא ידעתי מי היה אבי . ידעתי שזה לא הזז [ . . . ] " ( ראו את 9 צילום המכתב בעמוד 144 ) . ב- 1926 באה בת-מרים עם בתה לפריז, אל חיים הזז, בעזרת ויזה ששלח לה . ב- 1928 נולד בנם נחום, זוזיק ( "זוניק", בפי האם ) וב- 1929 היא עלתה ארצה עם שני ילדיה הקטנים והתיישבה בתל אביב . ואילו הזז נשאר בפריז עוד כשנתיים . נדמה שיצירותיו של הזז משנות חייו המשותפות עם בת-מרים מהדהדות את דמותה . אפשר לראות בה השראה לדמותה של ציפורה, בסיפור השירי 10 שכתב הזז ב- ,1928 שנת לידתו של הבן ; המופלא "חתן דמים", 9 ראו עמ' ,143 להלן . 10 זהו מדרש מיתי על מסעם של משה וציפורה ממִדְיָן למצרים, המסופר מנקודת מבטה של ציפורה, ש"הלכה במדבר מרחוק" . ציפורה היא האישה הנטושה שבעלה זנח אותה למען ייעודו . השיריות של הסיפור מגלה זיקות לשירתה של בת-מרים, ולא רק בנהייה אל המופלא אלא בניצול האפשרויות הריתמיות הגנוזות בלשון, דוגמת המבנה השלישוני הנפוץ גם בשירת בת-מרים . אפשר לזהות בסיפור תבניות המוכרות משירתה המוקדמת של בת-מרים ( למשל, תיאור המדבר כ"עומק לפנים מעומק ועובי לפנים מעובי" ) .
|
|