|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 131 | מובילי דרך את עצמם מן השלטון הכללי . החברה החרדית מנתה אז אלפי משפחות ספורות בלבד, שהתרכזו בעיקר בירושלים ובבני ברק, לעומת סוף 2019 – אז היא מנתה כ- 1,112,000 נפשות . בחלוף השנים, ובעיקר לאחר עליית הליכוד לשלטון ב- ,1977 החל עולם הישיבות והכוללים לפרוח ולשגשג . הממשלה החדשה, שמפלגות חרדיות ישבו בה לראשונה לאחר 25 שנים, קיבלה שורת החלטות על קצבאות ומענקים למוסדות תורניים, ללומדי תורה ולמשפחות ברוכות ילדים . כך יכול היה עולם התורה לגדול חרף השתקעותם של הגברים בלימוד התורה ולמרות ההכנסות הדלות . החברה החרדית יכלה לפתח עכשיו את החזון שלפיו האישה היא המפרנסת העיקרית בבית ומאפשרת בכך לבן זוגה ללמוד בישיבה . בעזרת הקצבאות והמענקים יכלו מעתה משפחות חרדיות להחזיק מעמד כלכלית, אם כי בדוחק, ולהמשיך לעודד את לימודיו של אב המשפחה שנים רבות בכולל . אורח החיים החרדי, שהתאפיין בחיים צנועים, בפריון בילודה גבוה ובהתבדלות חברתית, הלך והתפשט בשנות ה- 80 וה- 90 של המאה העשרים בד בבד עם גדילת הישיבות והירידה במספר החרדים המשולבים בתעסוקה . שיעורי התעסוקה הנמוכים בחברה החרדית הגיעו לשיאם בשנת 2002 – רק % 5 . 35 מן הגברים ו- % 50 מן הנשים היו משולבים בשוק העבודה . השאר חיו ממלגות, מקצבאות, מעזרה מן ההורים ( אשר בדור הקודם עבדו יותר ) , וכן מתרומות של חרדים מחו"ל . באותן שנים הקיף מספר הלומדים בכוללים את מרבית צעירי החברה החרדית . ניצני השינוי בהתנהלות נראו ב- ,2003 כאשר המדינה הפחיתה משמעותית את הקצבאות ואת תמיכתה בישיבות . הקצבאות קוצצו עד כדי כך שמשפחה חרדית לא יכלה לחיות עוד רק מהן, ועל כן רבים החלו משלבים את עצמם בשוק העבודה ופונים להכשרה מקצועית ולהשכלה גבוהה . השינוי שפרץ בשל כורח הפרנסה הוסיף וצבר תאוצה . היציאה לעבודה ולאקדמיה הביאה בעקבותיה תופעות רבות נוספות שהן לצנינים בעיני המצדדים באורח החיים החרדי השמרן : היווצרות מעמד ביניים חרדי ( זיכרמן וכהנר, 2012 ) , היחלשות כוחה של הסמכות הרבנית ( קפלן ושטדלר, 2009 ) , התפתחות תרבות פנאי חרדית ( הורביץ, 2016 ) , ירידה בקצב הילודה ( סופר, 2013 ) והזדהות גוברת והולכת של צעירים חרדים עם המדינה ( זיכרמן וכהנר, 2012 ) . כמה וכמה תנאים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים היו הזרז לתחילתו של שינוי זה דווקא בשני העשורים האחרונים, כולל זה הנוכחי .
|
|