|
|
עמוד:13
13 פרק ראשון | רקע תאורטי המודרניזציה והישראליזציה ובין פלגים אחרים, המתקרבים לחברה הכללית ( מלאך, 2015 ) . מדינת ישראל, מצידה, מתמודדת עם החשש שקיומה של חברה שמרנית- בדלנית גדולה שאינה משתתפת בשוק התעסוקה ובשירות הצבאי יוצר קרע חברתי ופגיעה כלכלית ומקשה על שגשוגה של המדינה בהמשך . 2 . 1 . תמורות מנהיגי הציבור החרדי נקטו מאז קום המדינה אסטרטגיה של התבדלות פוליטית על מנת לשמר את החיץ בין החברה החרדית לבין החברה הכללית . התבדלות פוליטית זו תפחה במרוצת השנים עד שהפכה להתבצרות תרבותית ( בראון, 2002 ) . לא בכדי ננקטה התבדלות זו, שכן היא נעשתה מתוך אמונה שאידאל לימוד התורה יכול להוסיף ולהתקיים רק אם האדם "ממית עצמו עליה" ושקוע בה בלעדית, מתוך ניתוק מרבי מאורח החיים המערבי המודרני ומהתעסקות של ממש בחיי המעשה . אידאל לימוד התורה נטוע בלב המסורת היהודית לאורך דורות ונקשר בה לתכלית מעמדו של האדם בעולם . שנים רבות נשמר אידאל זה רק בידי תלמידי חכמים מופלגים שהעיסוק המתמיד בתורה היה נחלתם, אך בשנות העלייה לארץ לאחר השואה והקמת המדינה חל שינוי . "שארית הפלטה" שהגיעו לישראל לאחר השמדת רוב עולם הישיבות באירופה ניסו לשקם את חייהם מבחינה רוחנית וגשמית ונעזרו לשם כך בשיקום המעמד של לימוד התורה ושחזורו של עולם הישיבות המזרח- אירופי שחרב בשואה ( פרידמן, 1987 ; שפיגל, 2011 ) . לצורך זה בנו מנהיגי הקהילה את המודל התרבותי של "חברת לומדים", שבה הגבר מצופה להקדיש את רוב זמנו וכוחו ללימוד התורה וקיום המצוות ולהמעיט ככל האפשר בפעילות גשמית ( פרידמן, 1991 ) . מודל חברת הלומדים דרש גם הפרדה תרבותית, פוליטית ופיזית מהחברה הכללית, שנתפסה כמודרנית ומערבית ובעלת ערכים מנוגדים לאידאל התורני . זו הייתה ראשיתה של ההתבדלות החרדית . בשלושת העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל ביססה המנהיגות החרדית את ערכי החברה החרדית ואת הקודים התרבותיים להתנהלותה וניתקה את קהל חסידיה יותר ויותר מהחברה הישראלית הכללית . היעד היה שמירה על החברה החרדית כקבוצה קטנה וייחודית, והחרדים, לפיכך, ניתקו
|
|