|
|
עמוד:13
הקדמה שנייה : מן המקורות אל המקוריות 13 המפנה ההיסטורי של דור קיבוץ הגלויות והקמת המדינה, רחב יריעה ומהפכני ככל שיהיה, אינו מצדיק התעלמות מן המקורות שהתפתחו במשך הדורות אלא מחייב ניתוח מושכל והפקת מסקנות נכונה ומותאמת לזמן הזה . התבוננות בדפוסים המגוונים של ההנהגה הציבורית בארץ ישראל ובגולה לדורותיה מאפשרת להבחין בין ערכי היסוד הקבועים והמהותיים לבין תופעות זמניות התלויות בהקשר המקום והזמן וכפופות לשינוי עם שינוי הנסיבות . הבחנה זו חשובה ביותר כאשר באים להסיק מן המקורות לתקופתנו . על דור שיבת ציון השנייה ועל המדינה היהודית המתחדשת בארץ ישראל מוטלת האחריות להמשיך את מורשת הדורות של העם לא רק בשימור המסורות והמנהגים בתחום הריטואלים הדתיים, המצוות שבין אדם למקום, הפולקלור והמנהג . על דור המדינה רובצת גם אחריות גדולה : להמשיך את הדרך של הנהגת החברה והעם בתנאים החדשים של חברה ומדינה מודרנית על פי העקרונות וערכי היסוד המסורתיים בהתאמה לנסיבות המשתנות כפי שעשו כל קהילות ישראל בכל הדורות מימי האבות, עבור דרך הנדודים במדבר סיני אחרי יציאת מצרים ומתן תורה, שתי תקופות הישיבה בארץ ושתי תקופות הגלות, וכלה בהתיישבות 5 המתחדשת בארץ ישראל ובהקמת מדינת ישראל בימינו . מ סור ת, שמ ר נ ו ת דרך החשיבה העומדת ביסודו של ספר זה וח י ד ו ש מניחה שהעקרונות שעל פיהם עוצבה ההלכה המסורתית תקפים גם לזמננו . אפשר להפיק מהמקורות הקלסיים השלכות רעיוניות ומעשיות לנסיבות המתחדשות בכל עת בספרו זה, עמ' 65 - 128 . על הניסיונות לעיצוב מערכת המשפט בראשית ימי המדינה על פי המשפט העברי ועל כישלונם ראו לחובסקי, תשנ"ח ; חריס, תשע"ד, עמ' 26 - 32 . על המתח והפולמוס בין הגישה החילונית לבין הגישה הדתית לרעיון תחיית המשפט העברי ראו רדזינר, תש"ע . לביקורת על אפשרות כינונו של משפט עברי בישראל ראו דוד, תשס"ה . לביקורת על הזיהוי בין הלכה למשפט עברי ראו אברהם, תשס"ה . 5 על אופן ההרכבה בין ההסתמכות על מקורות מסורתיים לבין התאמתם לצורכי השעה ראו תרומת הדשן ) גרמניה, המאה החמש עשרה ( , סימן שמה . לדיון בתשובה זו ראו לקמן עמ' 228 .
|
|