|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 125 : אמצעי ביטחון וענישה קולקטיבית נוסף על כך, יש לתת את הדעת לסוג הקולקטיב שעליו מוּשתת הפגיעה . ככל שמדובר בקולקטיב שמטרתו פלילית או אנטי-חברתית ( חברי ארגון טרור למשל ) וככל שהחברות בו וולונטרית, כך קל יותר להצדיק את הפגיעה הקולקטיבית בחבריו . לעומת זאת, פגיעה קולקטיבית במיעוט אתני או לאומי היא פרקטיקה החשודה כנובעת ממניעים שאינם ענייניים . במילים פשוטות, אמצעי שלא עולה על הדעת להטילו על מחבלים יהודים, בני משפחותיהם ושכניהם, יש להימנע מלהטילו גם על מחבלים פלסטינים, בני משפחותיהם ושכניהם . לעומת פגיעה קולקטיבית, שניתן להצדיקה בנסיבות מסוימות, על ענישה קולקטיבית להיות אסורה לחלוטין — אסור שזכויות יילקחו כבנות ערובה על מנת להשפיע על התנהגותם של אחרים . מומלץ למקבלי ההחלטות, בכל הרשויות הרלוונטיות, לאמץ את ההגדרה המוצעת לענישה קולקטיבית כאיסור מוחלט וכן את המבחן הקונקרטי המוצע לשקילת ההצדקה לחרוג מהחזקה נגד פגיעה קולקטיבית . הדברים נכונים לגופי ביטחון השוקלים לאמץ אמצעי מסוים למאבק בטרור ; לדרג המדיני הממונה עליהם ; לכנסת, ככל שנשקל עיגון בחקיקה של אמצעי ביטחון המעורר שאלות ; ולרשות השופטת, ככל שהיא נדרשת לביקורת שיפוטית בעניין אמצעי ביטחון שאומץ .
|
|