פתח דבר

עמוד: ט

פתח דבר ט חקלאיים באזורים כפריים . בגבולותיה העירוניים של ציון הם תכננו מגָפוליס, ערי מחוז, עיירות חדשות, ערים שקמו סביב מפעלי תעשייה, פרוורי גנים ושכונות מגורים . משקלן היחסי של ההתיישבות העירונית והכפרית השתנה, וכמוהו גם הדגמים המועדפים ששימשו בקטגוריות אלה . השינויים וההתאמות הממושכים בתכנון ההתיישבות היו תגובה למשחק הגומלין בין שלושה גורמים מובחנים זה מזה שקבעו לאיזו תפיסת תכנון ניתנה עדיפות ראשונה . גורמים אלה כוללים אידאולוגיות חברתיות ופוליטיות, צורך ביצרנות ובעצמאות כלכלית ודאגה לביטחון התושבים המצויים בסביבה עוינת . מטרות אידאולוגיות, כלכליות וביטחוניות התחרו אלה באלה על הבכורה והשפיעו על תכניותיהם של המתיישבים בדרכים שונות בתקופות שונות . בחינת הקשר הדינמי שהתקיים בין שלושת המשתנים הללו יוצרת במחקר הנוכחי פריזמה ייחודית שמבעד לה ניתן להתבונן בהיסטוריה של עם ישראל . עיצוב ההתיישבות הציונית מספר את הסיפור רחב היריעה הזה מימי העלייה הראשונה ועד כמעט ימינו אנו . הוא פותח בשנות השמונים של המאה השמונה עשרה בייסוד רשת רופפת של כפרים קטנים העוסקים בחקלאות . התכנון הציוני באותה העת שיקף מאמץ שהיה מקובל אז להימלט מחוסר הנורמליות של הגלות ולאפשר חזרה אל ההיסטוריה באמצעות הדבקות באידאל הרומנטי של הפיכת היהודים לאיכרים . משנות השלושים של המאה העשרים תפסו שיקולי הביטחון והאסטרטגיה את המקום הראשון בחשיבת המתכננים, ומשלו בכיפה בתכנון ארץ ישראל הציונית . רק בראשית המאה העשרים ואחת, כעבור יותר מחמישים שנה, בעקבות המשא ומתן לשלום ולנורמליזציה של היחסים עם הערבים שבתוך גבולות מדינת ישראל ומחוץ להם, קיימת האפשרות שהתכנון הציוני יהיה סוף-סוף פחות יוצא דופן . סיפורנו מסתיים חמישים שנה לאחר הקמת המדינה בדיון על תכנית אב חדשה לשנת ,2020 במדינת היהודים העצמאית הממשיכה לבקש לעצמה 'נורמליות' . בתכנית זו משתקפת דמותה העתידית הרצויה של מדינה תעשייתית מתקדמת באופן שישראלים רבים מאמינים שכך עליה להיראות . השאלה אם ישראל מסוגלת למצות את מהלך ההתפתחות המקובל בקרב מדינות מודרניות אחרות תלויה במשמעות שתהיה למשתנה השלישי, הביטחון, עבור החברה בישראל . אם לא ישלימו הערבים הפלסטינים עם קיומה של מדינת היהודים, יוסיפו שיקולים אסטרטגיים לעצב את דמותה ואת התפתחותה של ישראל, ואלה אף עלולים לפגוע בה . ראשית המאה השנייה של הציונות עשויה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר