יהדות, לאומיות, ציונות

עמוד:14

14 תחת כיפת הלאום ה- 19 , היו רבנים הנטועים עמוק בעולם הדת והמסורת היהודית, דוגמת הרב צבי 7 יתרה מזו, גם בראשית התגבשותה של התנועה הלאומיתהירש קאלישר ובני חוגו . התבטאו בזכותה אישים שהשתייכו במובהק לעולם הדתי האורתודוקסי, דוגמת יחיאל מיכל פינס . אולם בחברה היהודית האורתודוקסית הם היו מיעוט אידאולוגי ונתפסו בידי יריביהם השמרניים כמי שאינם מייצגים את אופייה האמתי של התנועה הלאומית . 8 על רקע עימות רעיוני בסיסי זה התפתחו במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה- 19 , בעיקר משנות השבעים ואילך, גישות שונות בנוגע להיררכייה הנכונה בין סולם הערכים הלאומי היהודי ובין זה המסורתי והדתי . 9 רבנים דוגמת קאלישר, יהודה אלקלעי, ובהמשך גם פינס, הרב שמואל מוהליבר ומרדכי עליאשברג, ניסחו את הרעיון הלאומי בדבר החזרה לארץ ישראל ואת המערכת הדתית היהודית כמשלימים זה את זה, וכהחיאה של חלק מהעולם הדתי ( למשל בהקשר למצוות 10 משכילים מתונים יחסית, דוגמת פרץ סמולנסקין ומשה לייבהתלויות בארץ ) . ליליינבלום, ניסחו גישה מתונה, שביקשה לקבוע כי הלאומיות היהודית וצמיחתה אמנם תדרושנה שינויים בדת היהודית, אולם לא את ביטולה של הדת המעשית, ואף לא את היעלמותם של הריטואלים הדתיים המסורתיים . 11 לעומת גישות אלה הציגו משכילים קיצונים יותר ורבנים מקרב האורתודוקסיה הקנאית יותר את התנועה הלאומית היהודית כמנותקת כמעט לחלוטין מערכי העולם היהודי המסורתי, כמיוסדת על ערכים מנוגדים לה, וככזו שאינה יכולה לדור עמה בכפיפה אחת . הגישות השונות ללאומיות היהודית וליחסה אל הדת היו למעשיות עם הקמת 7 לסקירות שונות על קאלישר ובני חוגו, בהקשר זה, ראו : ידידיה, עת לחננה . 8 לתפיסתה המוקדמת של החברה המסורתית את היזמות הראשונות ליישוב ארץ ישראל ויחסה לרוחות הלאומיות החדשות בעולם היהודי ראו למשל : שלמון, 'חברת יישוב א"י ותגובות הציבור המסורתי' . לתיאור התפתחותה של ההתנגדות האורתודוקסית ללאומיות היהודית על ציר הזמן, ראו : הנ"ל, 'ציונות ואנטי ציונות' . 9 יש לציין שבמרכז אירופה ובמערבה התרחשו הדברים באופן שונה למדי . זאת, גם בשל ההבדלים המשמעותיים במצבם החוקי והפיזי של היהודים וגם בשל ההבדלים שבין ההשכלה הרוסית והמזרח- אירופית ובין זו המערב- אירופית . על יחסן של היהדות האורתודוקסית והליברלית במרכז אירופה ובמערבה לתנועה הלאומית בראשיתה, ראו : מאיר, 'יהדות ליברלית וציונות בגרמניה' ; צור, 'האורתודוקסיה היהודית בגרמניה ויחסה לציונות' . 10 על פינס ואישיותו בהקשר זה ראו : שלמון, 'יחיאל מיכל פינס : דמותו ההיסטורית', בספרו דת וציונות , עמ' 97 - 110 . על גישתו האידאולוגית של הרב קאלישר ופעילותו בהקמת חברת יישוב ארץ ישראל, ראו : שלמון, 'דת וציונות', עמ' 45 - 74 ; כץ, 'דמותו ההיסטורית של הרב צבי הירש קאלישר', בספרו לאומיות יהודית , עמ' 285 - 307 . 11 לניתוח שיטתו זו של סמולנסקין, למשל, ראו : לוז, מקבילים נפגשים , עמ' 47 - 50 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר