מבוא

עמוד:12

12 מבוא ( ד ) מונחי שלטון ומִנהל ; ( ה ) סוגיות לשוניות בחקר ספרות החכמה ; ( ו ) ביטויים ומטבעות לשון ; ( ז ) מגילות מדבר יהודה ; ( ח ) סוגיות בדקדוק היסטורי . המאמרים מתפרסמים כאן כלשונם, למעט תיקונים מתבקשים והערות עדכון בודדות בסוגריים מרובעים . להלן סקירה קצרה של תוכן המאמרים לפי סדרם . א . ה גי ש ה ה ד י א כ ר ו ני ת ב מ ח ק ר ה ע ב ר י ת ה מ ק ר א י ת 1 . הלשון העברית בתקופה הפרסית המאמר הפותח את השער הראשון באסופה מציג בפני הקורא סקירת יסוד להכרת הרקע ההיסטורי והמסגרת הכרונולוגית שבתוכם עוּצב הפרופיל הלשוני של העברית המקראית המאוחרת, כפי שהתגבשה בספרות שיבת ציון בתקופה הפרסית . בהקשר זה מובאים כאן הן המקורות הטקסטואליים הן העקרונות המתודולוגיים שעל פיהם מבקש המחקר הדיאכרוני להבחין בין מוקדם למאוחר בלשון המקרא . סוגיה מחקרית זו היא נקודת מוקד מרכזית במרבית המאמרים שנכללו באסופה שלפנינו . 2 . חקר העברית המקראית המאוחרת לאור משנתו של פרופסור יחזקאל קוטשר המאמר השני בשער זה מעלה על נס את תרומתו המיוחדת של פרופסור יחזקאל קוטשר לזיהויָם של יסודות מאוחרים בעברית המקראית, תרומה שקיבלה ביטוי מובהק במחקרו המונומנטלי על לשונה של מגילת ישעיהו השלמה מקומראן . ספרו זה, העוסק בהיסטוריה של העברית בימי הבית השני, הוא מן החיבורים המרכזיים אשר הניחו תשתית איתנה לחקר העברית המקראית המאוחרת והמצע שעל רקעו צמחה והתפתחה עברית זו . תפיסתו הבלשנית וגישתו הדיאכרונית מודגמות כאן באמצעות ניתוח לשוני של צמד המלים שֵׁשׁ ( הקדום והקלסי ) ובוּץ ( המאוחר והבתר- קלסי ) אשר נדונו בפרוטרוט במקום אחר ( הורביץ 1967 ) . 3 . עברית וארמית בתקופת המקרא : סוגיית הארמיזמים בחקר העברית המקראית במרכזו של המאמר המובא כאן נידונה סוגיית הארמיזמים, היינו שימושי לשון מאוחרים אשר ככל הנראה חדרו אל העברית, בצורה זו או אחרת, בהשפעת הארמית . כידוע, סוגיה זו מציבה קשיים מרובים בפני המחקר הדיאכרוני של לשון המקרא, משום שמגעים בין שתי השפות הללו עשויים להתגלות לכל אורכה של הספרות המקראית, החל בסיפורי האבות שבספר בראשית ( ראה יְגַר שָׂהֲדוּתָא, בראשית לא 47 ) וכלה ביצירות שזמנן הוא ימי שיבת ציון והקמת הבית השני ( כגון יֵשׁוּעַ [ במקום יהושע ] בִּן נוּן, נחמיה ח 17 ) . מטרת הדיון היא להציע קריטריונים לזיהוי ואיתור ארמיזמים מאוחרים , המשקפים את המציאוּת הלשונית של התקופה הבתר-גלותית .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר