|
|
עמוד:13
מבוא | 13 דיון העומד לעצמו, 9 ולכן ארצה לשוב ולהדגיש כאן את ההיבט הרעיוני של המהפכנות : המנגנונים הרעיוניים מסבירים כעת את היזמה האנושית . אמנם ההסבר נועד בראש ובראשונה לצרכים אפולוגטיים, אבל במהלך העשייה התפתחה תודעה מיוחדת של אחריות ויזמה אישיות המוּנעות בכוח הנוכחות האלוהית . במחקר השוואתי של הדת אפשר למצוא דיונים לא - מעטים בסוגיית הדטרמיניזם מול הרצון . הציונות הדתית פתרה סוגיה זו בהידרשות התדירה לנוכחות האלוהית . המחשבה החרדית עסקה אף היא בסוגיית האמונה כתשובה לבעיות הדור, אך לא כמניע וכהצדקה למהפכה . וישנם עוד הבדלים שלא ארחיב כאן את הדיבור עליהם . ההידרשות לשפינוזה, שתיארתי בהרחבה בספר "אמונה על פרשת דרכים", 10 אף היא משקפת נאמנה את מוקדי העניין בהגות הציונית הדתית . כשאינטלקטואל מודרני מבקש ביטוי מובהק לתפיסה של נוכחות אלוהית הוא מוצא אותו מיד במשנתו של שפינוזה . לפיכך טבעי הדבר שהוגי הציונות הדתית יסבו תשומת לב להיבטים המטפיזיים במשנת שפינוזה . עיונם במשנה זו מתגלה אפוא כיסוד מהותי בעיצוב תפיסתם הציונית הדתית . לשון אחר, ההידרשות לשפינוזה איננה מבטאת פתיחות בלבד ; היא נובעת במישרין מאופי ההגות הציונית הדתית . מכאן נקל להבין שהחתירה להשקפת עולם ציונית דתית מסמנת למעשה תודעה חדשה . שכבת הביניים בחיבור זה אנסה להתקדם עוד שלב, אל מעבר למשקע התודעתי הפילוסופי והתאולוגי, ואתמקד בשכבת הביניים של התודעה הציונית הדתית : אתאר את קווי היסוד של התודעה הציונית הדתית שאין להם בהכרח אחיזה בפילוסופיה ובתאולוגיה המופשטות, ואתחקה על היחס שהתפתח בציונות הדתית אל הטקסט ופרשנותו, אל הסמכות הרבנית, אל הדגם האידאלי של הציוני החילוני, 11 אל עיצוב הגבולות הפוליטיים נוכח תנועות דתיות מתחרות, אל החינוך הראוי וכדומה . כיצד יש לחשוף את יסודות שכבת הביניים של התודעה הציונית הדתית ? במחקר הסוציולוגי - האנתרופולוגי מאז וֶבּר ישנה קריאה לעסוק בתופעה החברתית או הרעיונית ולהבינה בקטגוריות הלקוחות מתוכה, בלי להטיל עליה הבחנות חיצוניות . אילו התמקד חקר הרעיון הציוני הדתי בחידושים הפילוסופיים שחידשה התנועה, די היה בניתוח של שלוש - ארבע דמויות בולטות בלבד ( למשל הרב יצחק יעקב ריינס, הראי"ה, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ) . ואולם חקר המחשבה הציבורית של הציונות הדתית איננו 9 שוורץ, בין היגיון למשיחיות ( לעיל, הערה 2 ) , עמ' 15 – 46 . 10 שוורץ, אמונה על פרשת דרכים ( לעיל, הערה 2 ) , פרק שלישי . 11 המונח "חילוני" משמעו "לא - דתי", והוא מציין כמה וכמה קטגוריות של יחס אל הדת .
|
|