|
|
עמוד:12
12 | מבוא האלוהית בהיסטוריה, בחברה ובטבע . שוב אלוהים איננו ניצב מרחוק ומכוון את הדברים מן ה"שם", לאמור ממקומו הרם והנישא ; הנוכחות האלוהית מקרבת את האלוהות אל ה"כאן" . כך הרב יצחק יעקב ריינס, הוגה שלא הכיר באימננטיות אלוהית קונקרטית, נקט ניסוחים המציגים נוכחות אלוהית בתהליך ההיסטורי . גם אם הוגי "תורה ועבודה" לא ירדו לעומק משמעותה של הנוכחות האלוהית בעבודת האדמה ובגאולתה, הם הביעו את תחושותיהם בניסוחים של נוכחות אלוהית . חוג הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( להלן הראי"ה ) אף הציג בחינות אונטולוגיות ברורות של נוכחות אלוהית בעולם . 5 מה סיבת ההיגררות האובססיבית כמעט לניסוחי הנוכחות האלוהית הפנימית בהוויה או בתהליך ההיסטורי ? נראה שהתשובה פשוטה למדי . הציונות הדתית קמה מתוך אפולוגטיקה . הרב ריינס חיבר את ספרו "אור חדש על ציון" כדי להבהיר כי אין ברעיון הציוני הדתי משום "עלייה בחומה", וכי אין זיקה בין רעיון זה ובין הגאולה . 6 מכאן ניכר שההאשמה התאולוגית החמורה ביותר שהתמודדה עמה הציונות הדתית היא נקיטת היזמה לגאולה . 7 הייתה כאן לכאורה חוצפה כלפי שמים : אדם מקבל לידיו את האחריות לגורלו 8 ופוגם בתכנית האלוהית של הגאולה . התגובה התאולוגית של הציונות הדתית לא הייתה אלא האימננטיות האלוהית . בעקבות ההאשמות טען הרב ריינס בעקיפין כי לא בני אדם יוזמים את התהליך ; האל בכבודו ובעצמו נוכח בתהליך ההיסטורי ומניע אותו מתוכו עד גמירא . לתנופה תאולוגית זו חברו הוגים רבים במחנה הציוני הדתי . הנוכחות האלוהית נתנה טעם לעשייה עצמה והעניקה את ההגנה הראויה מפני טענות המתנגדים . אכן, ההוגים הציונים הדתיים לא הוסיפו נופך חדש לרעיון האימננטיות ולא צבעו אותו בצבעים חדשים . ואולם רעיון זה שימש אותם כתשובה אפולוגטית כלפי החברה החרדית . מתוך כך מתחוור העיסוק הבולט של ההגות הציונית הדתית במושג האמונה . רק האגדה, הדרוש והפילוסופיה היו יכולים להעניק לתנועה הציונית הדתית את הצידוק לדרך . מבחינה הלכתית היה שיתוף הפעולה עם עוברי עברה בעייתי ופרדוקסלי, ולא היו לה לציונות הדתית בראשית ימיה רבנים בעלי סמכות ורושם שיצדיקו את דרכה הצדקה הלכתית צרופה . הבחינה התאולוגית היא שגישרה אפוא על הפער . מכאן ברורה המגמה הציונית הדתית של בניין תאולוגי מחודש, של שידוד מערכות ברמה הרעיונית המופשטת . על כך אני קורא : תודעה ייחודית מתפתחת לפנינו . אף על פי שאבני הבניין מושרשות במסורת היהודית הקלסית, הסיגול התאולוגי לשם התמודדות עם התמורות הפוליטיות והדתיות מאפיין את המחנה הציוני הדתי . למהפכנות הציונית הדתית ייחדתי 5 שוורץ, אמונה על פרשת דרכים ( לעיל, הערה 2 ) , עמ' 83 – 101 . 6 אינני עוסק כאן בבעיית הכנוּת שבהצהרות אלה, הנתונה במחלוקת החוקרים . 7 האשמה אחרת היא שיתוף פעולה עם עוברי עברה . וראו להלן, פרק שלישי . 8 כמובן, זהו סממן מובהק של המודרנה, ולא אאריך בדברים כאן .
|
|