|
|
עמוד:13
מבוא : לדיוקנה של תקופה בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה 13 כל אלה, הרעיונות החדשים שעיצבו את תפיסת העולם המודרנית מאז הרנסנס ולאחריו, מן המהפכה המדעית ועד ההגות הרדיקלית של המשכילים במאה השמונה - עשרה . מה היו הרעיונות הללו ? ומהי תפיסת העולם המודרנית ? גם בעניין זה מצויות כמובן תאוריות רבות מספור . אך הגדרתו הקלסית של מקס ובר נראית לי תקפה וממצה יותר מכל האחרות : 'הסרת מעטה הקסמים מעל העולם' ( Entzauberung der Welt ) . כוונתו ברורה : תהליך הסקולריזציה שבו נחשף העולם הזה, ה - saeculum , כפי שהוא באמת, במלוא ממשותו הטבעית והארצית, כעולם האחד והיחיד שבו אנחנו חיים ומתים — תהליך זה הוא שעשה אותנו שונים ומודרניים לעומת אנשי ימי הביניים ושאר המאמינים . ובר המשיך והראה כיצד התרחשו על רקע זה תהליכים נוספים שערערו את החברה המדיאבלית - קתולית, או לפחות את האמונות המיתיות והדתיות שמהן נבעה סמכותה בתחום המשפחה, הקהילה והפוליטיקה . עם התהליכים האלה נמנים, על פי ובר, הרציונליזציה, המכניזציה והביורוקרטיזציה של החיים החברתיים, שכלאו כביכול את האדם המודרני ב'כלוב הברזל' של החשיבה התועלתנית, אך מנגד אפשרו לו גם אוטונומיה בחייו הפרטיים והרחיבו את חירותו בתחומי חייו האינדיבידואליים . מכוחן הפך ( לפחות בעיני רוחו ) חופשי וריבון על עצמו ובעולמו . מבחינתם של ההיסטוריונים היתה השאלה ההיסטורית קונקרטית יותר : מה היה אותו גורם ( קטליזטור ) עיקרי — אירוע דרמטי, המצאה, תגלית, יצירה ספרותית, אמונה דתית, תאוריה מדעית — שהניע את תהליך הסקולריזציה הזה והפך את עולמנו למודרני . והתשובות רבות : 'הקומדיה האלוהית' של דנטה ( 1320 ) , מגפת 'המוות השחור' ( 1350 ) , החייאת ה'רפובליקה' הקלסית בפירנצה ( 1400 ) , חשיפת הזיוף של 'מתנת קונסטנטינוס' ( 1440 ) , המצאת הדפוס ( 1450 ) , נפילת קונסטנטינופול ( 1453 ) , גילוי אמריקה ( 1492 ) , הרפורמציה ( 1517 ) , תורתו המדעית של קופרניקוס ( 1543 ) , ועוד כהנה וכהנה . כל אחת מהאפשרויות הללו תלויה ומגובה בתאוריה, ולאמתו של דבר בהשקפה כללית יותר על השאלה מהי בכלל ההיסטוריה . שהרי היסטוריונים כלכליים או צבאיים של התקופה יספקו בוודאי הגדרות משלהם לתהליכי המודרניזציה בתחומיהם וממילא גם תאריכים . הוא הדין בהיסטוריונים פוליטיים, שעניינם בארצות, באומות ובמדינות שלכל אחת מהן היסטוריה שונה . וגם אם נכיר בחשיבות המיוחדת של האירועים שנזכרו לעיל, הרי לרובם היו תקדימים כאלה ואחרים — מגפות היו מאז ומעולם, והיו גם מגלי עולם לפני קולומבוס, רפורמטורים לפני לותר או אסטרונומים בעת העתיקה שהטרימו את תורתו של קופרניקוס . מה היה אפוא בתופעות החדשות שעשה אותן כה גורליות ? ומה בדבר התהליכים ההיסטוריים הגדולים שהחלו אף הם בעת החדשה המוקדמת אך אין להם ממציאים או מגלים — הקפיטליזם, הקולוניאליזם או הלאומיות ? או אולי בעידן הגלובלי שאנו חיים בו היום העובדה החשובה ביותר באשר לאותה תקופה היא הקמתן של האימפריות החדשות ברחבי העולם דווקא ? מסיבות אלו ואחרות, אף שהעת החדשה המוקדמת היתה לעובדה מוסכמת בין ההיסטוריונים, אין הסכמה על ההגדרה הכרונולוגית שלה וגבולותיה משתנים : המקסימליסטים תוחמים אותה לשנים
|
|