|
|
עמוד:8
8 תולדות הרעיונות העת החדשה המוקדמת הזמנים / אינו, ביסודו של דבר, אלא הרוח של השליטים / שבו משתקפים הזמנים' 2 — ללמדנו שמאז ומעולם שיקפה ההיסטוריה את עולמם של השליטים, שכן הם שִכתבו אותה והניחו אחריהם עדויות כתובות . ולבסוף, כנגד כל אלה ישנם גם היסטוריונים, ולא רק הפוסטמודרניסטים שבהם, שלדידם אין בעצם שום תקופות ממשיות בהיסטוריה אלא רק בהיסטוריוגרפיה, כלומר הם סבורים שאפילו תקופות ידועות ומקובלות כמו למשל 'ימי הביניים' או 'הרנסנס' אינן אלא המצאות מאוחרות של היסטוריונים, והשאלה שראוי לשאול היא רק איך ומתי נעשו ה'תקופות' לכאלה . אך למרות ההגדרות המיושנות של האידאליסטים או הרהורי הכפירה של הפוסטמודרניסטים, ההיסטוריונים עדיין נזקקים לתקופות . זו טענתו של ז'אק לה גוף בספרו הפולמי בנושא, שכותרתו - שאלתו היא 'האם אנו חייבים לחלק את ההיסטוריה לתקופות ? ' 3 תשובתו של לה גוף לשאלה היא חיובית כיוון שלדעתו היסטוריונים פשוט אינם יכולים להתנהל בלי תקופות, ממש כשם שאינם יכולים להתנהל בלי תאריכים, שכן בלעדי כל אלה לא יהיו בידם שום אמצעים לבחון את השינויים המתחוללים ברצף הזמן הלינארי, האחיד, האין - סופי . אך בה בעת לה גוף מותח ביקורת על הפריודיזציה המקובלת בהיסטוריוגרפיה המערבית ביחס לימי הביניים והרנסנס ; לדעתו ההבחנה בין שתי התקופות חדה מדי, ולאמתו של דבר מיותרת, כיוון שמבחינה מנטלית היו תקופה אחת . לה גוף השתייך לאסכולת האנאל ( Annales ) בצרפת, שמאז נוסדה בשנות העשרים של המאה העשרים בידי מרק בלוך ( Bloch ) ולוסיין פבר ( Febvre ) שאפה להגדיר תקופות באמצעות מושגים אמוציונליים וסנסואליים, או בלשונם 'כלים מנטליים' ( l’outillage mental ) , כלומר התחושות ותפיסות המציאות הפשוטות והכלליות יותר שמאחדות ומייחדות את בני האדם בחברה בתקופה מסוימת . וכיוון שתחושות ותפיסות מנטליות מעין אלו נוצרות לאטן בתהליכים חברתיים עמוקים וממושכים שאינם תלויים באופן ישיר ומיָדי באירועים הפוליטיים, ממילא השתנו גם הקריטריונים שבהם נמדדות תקופות : בהיסטוריוגרפיה החדשה נעשו התקופות ארוכות יותר והוגדרו על יסוד תהליכים חברתיים ולא על יסוד אירועים פוליטיים . לא מקרה הוא שלמושג 'מפני הזמנים' או 'חילופי התקופות' ( Zeitenwende ) , הרווח בהיסטוריוגרפיה הגרמנית, אין מקבילה בשפות אחרות . היעדר המושג מעיד שהגדרות התקופה בהיסטוריוגרפיה המודרנית נעשו דרמטיות ודרסטיות פחות . ההיסטוריה החברתית החדשה שהתפתחה בהשראת אסכולת האנאל לא רק הגדירה מחדש את המושג 'תקופה' אלא גם תרמה ליצירתן של תקופות חדשות בהיסטוריוגרפיה המודרנית . פרנאן ברודל, מנהיגהּ של האסכולה בעת שהיתה בשיאה בשנות החמישים והשישים, ניסח את עיקריה של הפריודיזציה החדשה במאמרו הידוע 'ההיסטוריה ומדעי 2 יוהן וולפגנג גתה, פאוסט : טרגדיה, מגרמנית יעקב כהן ( ירושלים : שוקן, 1961 ) , חלק I , שורות 575 - 577 . 3 Jacques Le Goff, Must We Divide History into Periods ? , translated by M . DeBevoise New York : Columbia University Press, 2015 ) (
|
|