|
|
עמוד:4
שיתוף פעולה בין הגורמים השונים במשק . את דיוני ועדות הכלכלה שבין פברואר לאפריל 1954 הוא ייחד לבירור היחסים בין מוסדות המדינה והמשק ההסתדרותי ואף הצליח לרתום את אנשי ההסתדרות לרפורמות שקידם . במהלך שנות כהונות כשר אוצר גדל כוח העבודה הישראלי ביותר משליש ותפוקת המשק הוכפלה . אשכול ראה בהגדלת הפריון את אחד המפתחות החשובים לפיתוח המשק הישראלי ולכן פעל להידוק הקשר בין העובדים למעסיקים מתוך תפיסת השותפות שבין הגורמים השונים . שיעור הגידול השנתי הממוצע של הכלכלה הישראלית בהנהגתו עמד על כ- % 10 בשנה, שיעור חסר תקדים גם במונחים בינלאומיים . אשכול פעל להסדרת דרכי הפעולה של משרד האוצר, הקים את הרשות לתכנון כלכלי והפך את חלוקת העבודה הפנימית בין אגפי משרד האוצר למקצועית ויעילה . יתר על כן, הוא הניח את היסודות לתעשייה מבוססת ידע ולפיתוח מתקדם ואיכותי של כוח האדם באמצעות יצירת שיתופי פעולה חוצי גבולות בין העובדים, התעשיינים, משרדי הממשלה ויהדות העולם . לשינויים שהוביל לוי אשכול היו השלכות מרחיקות לכת . כשעזב את משרד האוצר הוא השאיר מאחוריו משק מתפתח וצומח בקצב מהיר, אינפלציה נמוכה ותעסוקה מלאה, יתרות מט"ח גבוהות ורמת חיים שהלכה והתקרבה לזו של מדינות מערב אירופה . המנגנונים שהקים בתוך משרד האוצר וערוצי שיתוף הפעולה בין הממשלה ובין נציגות העובדים אפשרה את ההסתגלות המהירה של המשק הישראלי לעולם המשתנה . רבים מן הצעדים שהוביל אשכול רלוונטיים גם לאתגרים הכלכליים- חברתיים של היום, ובעיקר החשיבות שברתימת נציגות העובדים לשינויי מדיניות, יצירת שותפות ניהולית בין עובדים לתעשיינים ומעסיקים, המאמץ המתמשך להגברת הביטחון התעסוקתי של העובדים והניסיון הבלתי נלאה ליצור שוק עבודה גמיש ודינמי .
|
|