מבוא

עמוד:8

לָרֶשֶׁת אֶת הָאָ רֶץ, לכבוש את המרחב 8׀ כבר מימי העלייה הראשונה, שכבר בה התגלעו עימותים אלימים ׀ סביב הפעולות היהודיות ל"גאולת הארץ" . כבר אז עלה הצורך הדוחק בשמירה כמכשיר אלים נגד אלימות הערבים, שפעמים רבות התקוממו על נישולם מאדמות שנמכרו ליהודים, שאותם הם כינו "ולד אל-מות" ( רואי, תשמ"ב : 246 , 255 - 263 ) . זאת אפוא הסיבה שבשלה "הרעיון בדבר הצורך לארגן כוח הגנתי-צבאי כלשהו נעשה בן-לוויה כמעט בלתי נפרד לרעיון השיבה למולדת ולרעיון הלאומי היהודי למן ראשית הופעתם" ( גולדשטיין, 1997 : 436 ) . לעומת העליות ממזרח אירופה במאה השמונה-העשרה והתשע- עשרה, שהניחו את התשתית ל"יישוב הישן" שחי חיים דתיים, לא לאומיים, בארץ הקודש ( ברטל, 1994 ) , התאפיינו העליות הציוניות במגמה לאומית מודרנית שמטרתה היתה להתיישב ולשלוט בארץ ישראל . בכך הן נבדלו מעליות החסידים במאה השמונה-עשרה ( למשל, עליית ר' גרשון מקוטוב ב- 1746 ועליית החסידים מרוסיה הלבנה ב- 1777 ) , או מעליית תלמידי הגר"א מראשית המאה התשע- עשרה, שהמשיכו בארץ את קיומם הגלותי וחברו לקיום הטרום- מודרני של היהודים הספרדים באימפריה האוטונומית ( ברטל, 2007 : 160 ) . הדחף שלהם לעלייה לארץ לא היה לאומי אלא תאולוגי בלבד, שכיוון והביא אותם לארץ הקודש, שכן "המניעים לעלייה היו קדושת הארץ והרצון להתקדש ולהיטהר בתוכה" ( היילפרין, תש"ז : 18 ) . לכן יחסן של העליות הללו אל המרחב של ארץ ישראל התבסס על כך ש"מפת הארץ הדתית לא היתה זהה לזו הדמוגרפית . המפה הדתית היהודית של ארץ ישראל היתה א-היסטורית לחלוטין . החיבור בין המקומות הקדושים והאתרים הנזכרים במקרא ובמשנה לבין הארץ וכפריה נעשה דרך העיון התלמודי או החוויה המיסטית . במילים אחרות, מפה זו היתה חפה מזיקות כלשהן לשאיפות לשידוד מערכות חברתי, כלכלי או פוליטי" ( ברטל, 2010 : 20 ) . יחסן של העליות המוקדמות הללו אל המרחב הארץ-ישראלי נבדל אפוא מן היחס האלים אליו שפיתחה ההתיישבות הלאומית החדשה של העלייה הראשונה, ששורשיה אמנם היו באלימות כנגד היהודים בפוגרומים ברוסיה בראשית שנות השמונים, אך היא גם

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר