"לבירור רעיוננו מיסודו" רקע היסטורי ופילוסופי

עמוד:14

14 ׀ "לבירור רעיוננו מיסודו" לאיזה "יסוד" מתכוון אד"ג ? העיון במאמר עצמו מגלה שהוא מתכוון למניע הנפשי והרוחני, האנושי והלאומי, המעורר את בני העם היהודי לדבוק בזהותם הלאומית למרות הסבל שזהות זו מסִבָּה להם ולחזור למולדתם כדי להשתקם בה כעם שיושב על אדמתו . ואולם אד"ג ידע שמרקסיסטים אדוקים רואים באידאולוגיה שלהם מדע אובייקטיבי ולכן אם ימתח על אידאולוגיה זו ביקורת גלויה הם יימנעו מקריאת המאמר . הוא חיפש אפוא דרך להביא את נמעניו לקרוא את המאמר, מתוך הנחה שאם יקראו את כולו ייתנו את דעתם לרעיונותיו ולא יפסלו אותם מראש . הוא פתח את המאמר בבסיס הציוני המשותף והציג את חזונו הציוני בלי לשלול את חזונם של חלוצי העלייה השלישית . את חזון תחיית העם בארצו יהיה אפשר להגשים בדרכים שונות — ובלבד שהפלגים יכבדו זה את זה ויסייעו זה לזה . במילים אחרות, אד"ג טוען בפתח דבריו שכדי להגשים את "רעיוננו" נדרשת אחדות, אבל התנאי לאחדות הוא שנוותר על אחידות . אד"ג ידע כמובן שעמדתו הפלורליסטית סותרת את האידאולוגיה המרקסיסטית, הרואה בעצמה אידאולוגיה מדעית ולכן גם הכרחית ובלעדית . אבל הוא קיווה שעל בסיס השאיפה לאחדות, שהכול ראו בה תנאי להגשמת חזונם, יוכל ליצור נכונות לדו-שיח ענייני שיגדיל את המכנה המשותף ויצמצם את המחלוקת . וכך כותב אד"ג בפסקאות המבוא, המפרשות את שם המאמר : הרעיון מצד תכנו ברור : תחיית עם ישראל בארץ-ישראל . מה שדורש בירור הוא צורת הרעיון : באיזו צורה אנחנו מציירים לנו את התחייה הזאת . פה אין, כמובן, לקבוע הלכה פסוקה : כל אחד מצייר לו את התחייה בצורה מתאימה לצורת נפשיותו . אולם כל צורה דורשת בהכרח עבודה להגשמתה, מתאימה לה וממילא שונה, אם בהרבה או במעט, אם באופן מורגש או לא מורגש, מעבודה להגשמת צורות אחרות, וזה מה שמוליד מבוכה . יש איפוא צורך, בבואנו לעבוד להגשמת הרעיון עבודה תמה, למצוא כעין אבן בוחן להעריך בה את כל הצורות . כאילו תאמר : להגדיר את הנקודה ההנדסית, שבתנועתה מתהוות כל הצורות המבוקשות . אבל הגדרה כזו דורשת לרדת לסוף עומק העיון, עד לעצם חשבונו של עולם . וגם בזה אין לקבוע הלכה, אבל יש להגדרה כזו ערך של השערה, המשמשת להצעיד הלאה את המחשבה החותרת לבאר מה שסתום או לברר מה שחשוך ביותר וגם — במקום שאין ההשערה מתאימה — לשער השערה אחרת ( עמ' 229 ) .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר