"לבירור רעיוננו מיסודו" רקע היסטורי ופילוסופי

עמוד:10

10 ׀ "לבירור רעיוננו מיסודו" אד"ג ראה במפעל של העלייה השנייה מפעל של תחייה מלמטה, מן היחידים, כלפי מעלה, אל הישות הקיבוצית הטבעית, האורגנית . הוא התנגד למהלך הפוך שבו הקולקטיב מאורגן במסגרת שלטונית והיחידים נעשים לעם מכוחה של מפלגה דיקטטורית . הקמת מפלגת אחדות העבודה על יסוד מצע מרקסיסטי, והתוכנית להקים כוח צבאי במסגרת הצבא הקולוניאליסטי של בריטניה, היו בעיני אד"ג כישלון מוסרי שעתיד לעוות את המפעל הציוני ואפילו לשלול את תוקפו . אד"ג ראה בצבא מכונת שלטון אלימה ורצחנית וסבר שהמסגרת הצבאית הופכת את האדם מסובייקט אנושי בן חורין לאובייקט מכני חסר זהות אינדיבידואלית, חסר מחשבה עצמית ; לאוטומט מטומטם שמציית כעבד לפיקוד עליון תאב שלטון לשמו . הצבא ממית את צלם אלוהים שבאדם 1 לדעת אד"ג, מדינה שתקום ועושה אותו ליצור רצחני יותר מכל חיה טורפת . בסיוע הצבא ותכפה את עצמה על האוכלוסייה הפלסטינית, היושבת בזכות על אדמתה, תהיה מדינה עריצה . אד"ג היה אנרכיסט . מדינת הלאום המודרנית, המבוססת על צבא, משטרה ואדמיניסטרציה שלטונית, הייתה בעיניו ביטוי קיצוני של הרִשעות והרוע שבאדם . המדינה הריבונית מתיימרת להעניק לעם עצמאות וחירות, אבל לאמִתו של דבר היא מדכאת אותו ועושה אותו לעם של עבדים . מסקנתו של אד"ג הייתה ברורה : אם תתגשם הציונות בדמות מדינת לאום שקמה בחסות קולוניאליסטית, ולא בדמות תנועת תחייה שמשתפת פעולה עם הערבים ומכירה בזכותם לעצמאות לאומית בארץ שהם יושבים בה זה דורות רבים, לא תהיה זו גאולה מן הגלות כי אם גלות בצורתה הגרועה ביותר . אד"ג הסתייג אפוא מהקמת מפלגת אחדות העבודה ונלחם כנגדה בכל כוחו . זעמו גבר כשנוכח לדעת שרוב אנשי העלייה השנייה הצטרפו אליה — אפילו חברי התנועה הלא-מרקסיסטית הפועל הצעיר, שאד"ג היה ממנהיגיה הרוחניים . תנועת הפועל הצעיר אמנם הצטרפה כסיעה עצמאית והצהירה על נאמנות לאידאולוגיה לא-מרקסיסטית, אבל אד"ג חשב שבעצם הצטרפותה סייעה למעשה להגשמת המצע המרקסיסטי . בעניין זה, אגב, נמצא שטעה : אחדות העבודה לא החזיקה מעמד זמן רב כמפלגה מאוחדת . כבר עם ייסודה 1 ראו במאמרו של אד"ג, "קצת עיון בהלכה פסוקה", שנכתב בסוף שנת תרע"ט, עם כיבוש הגליל בידי הצבא הבריטי והחלטת פועלי הגליל להתגייס לצבא הבריטי כדי להשלים את הכיבוש ( כתבי אהרן דוד גורדון, בעריכת ש"ה ברגמן וא"ל שוחט, א : האומה והעבודה [ ירושלים : הספריה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשי"ב ] , עמ' 380 - 389 ) .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר