הקדמה

עמוד:10

10 | ישראל ומדינת הרווחה מטשטשות את הגבול בין סיבה למסובב, בין עובדה להסברה וכיוצא באלה . לפחות מאז המאה השמונה-עשרה מקובעת החלוקה של החקר המדעי בין "סוגים" שונים של מדעים ( מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי החברה ומדעי הרוח ) , וגבולותיו של כל "מדע" כזה מגדירים גם את כלֵי המחקר הלגיטימיים . נכון הוא כי חלים שינויים בגבולות השיח המדעי, וכי לממצאים והתפתחויות בשדות המחקר יש גם השפעה המאפשרת הגדרה מחדש של אבחנות מקובלות מן העבר . ואולם כל אלה מוגבלים, יחסית, ומותירים על כנם סוגים מגבילים של קטגוריזציה של הידע האנושי המתרחב . בהכירנו בכך, עניינו כאן הוא בתיאור והבנה של אחת מהתופעות החברתיות המשמעותיות יותר, אשר מלווה אותנו מאז סוף המאה התשע-עשרה, היא מדינת רווחה ( Welfare State ) . שורשיה של מדינת הרווחה, מאפייניה, מכלול היבטיה והשפעותיה, המפריד והמשותף בין סוגיה ותרומותיה — בתחומי הפרט והחברה, בשינוי מאפייני הדמוקרטיות, בדפוסי הפעלתן של הביורוקרטיות המודרניות ובחלוקת העושר הכלכלי ( החברתי, האישי והפרטי ) — כולם, ללא יוצא מן הכלל, הם עניינו של הספר . מטבעם של דברים, בכל אחד משלל הנושאים המורכבים שלפנינו יעסוק הספר בתמציתיות, תוך ניסיון להציג את הדברים באופן הפשוט ( אם כי לא הפשטני ) יותר . מטרת הספר להציע לקורא המתעניין סקירה מבוססת וראויה של גבולות השיח המחקרי המודרני הנוגע לתופעת מדינת הרווחה, ובתוך כך להצביע על נקודות ההסכמה או המחלוקת ועל משמעותן האופרטיבית — בשלל מונחים : פוליטיים, חברתיים, כלכליים או מנהליים . הספר שלפניכם הוא לא יותר מהקדמה מושכלת .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר