|
|
עמוד:12
12 הצבא הסיני ממאו עד ימינו באופן מסורתי, בתפקידי הנהגה בכירים, כל אלה העניקו ל'צבא השחרור העממי' ולמפקדיו תפקיד חשוב בפוליטיקה של סין ובעיצוב מדיניותה . מדובר בסוגיות בעלות אופי אזרחי טהור כניהול אזורי המדינה במהלך 'מהפכת התרבות', קידום מדיניות הרפורמות בימי דנג סיאו-פינג, וכמובן שאלת העברת השלטון בין המנהיגים ; קל וחומר שהדבר אמור בסוגיות בעלות אופי צבאי, כגון שאלת מעורבותה של סין בעימותים צבאיים ואופן היערכותה לאיומים שונים . קרבה זו יצרה, באופן טבעי, גם מחלוקות בין הממסדים שנבעו ממספר סיבות . ראשית, נקודת השקפתם של המנהיג העליון ושל מפקדי הצבא איננה זהה, ודוגמה מובהקת לכך, המוצגת בפרק ,1 היא המתח שעוררה סוגיית המודרניזציה הצבאית בין מאו לבין ההנהגה הצבאית . שנית, הצבא הסיני – ככל צבא אחר – הוא גוף ביורוקרטי בעל אינטרס מובנה לגדול ולהתרחב . הוא חותר אפוא להגדיל את תקציביו, מעוניין בייצוג רחב בגופי ההנהגה ובתהליך קבלת ההחלטות, מבקש להגדיל את המשאבים שבשליטתו וחפץ בעצמאות מרַבית . שאיפות אלה מאיימות לא אחת על ההנהגה הפוליטית, בפרט כשהיא מודעת לעוצמתו של הצבא עקב תלותה בו . ביטוי מוחשי לכך היה הקמת אימפריה כלכלית בידי הצבא בשנות השמונים ומאמציו לשמר אותה – על אף ניסיונות ההנהגה לפרק אימפריה זו ) פרק 11 ( . דוגמה קיצונית יותר התבטאה בחשש, שבתקופות ובאירועים מסוימים ינקוט הצבא מהלכים שיאיימו על מעמדו של השלטון המרכזי . יופה גרס שהסבירות כי אפשרות זו תתממש נמוכה אולם הוא לא פסל אותה ; אחד התרחישים שהציג לכך ) בפרק 10 ( הוא מעורבות של הצבא, או חלקיו, בתהליכי ביזור אזוריים . ניגודי ההשקפה והאינטרסים האמורים היו ידועים היטב להנהגה הפוליטית בסין מימיו הראשונים של 'צבא השחרור העממי' או בשמו הראשון – 'הצבא האדום של הפועלים והאיכרים' . אכן, כשנתיים בלבד לאחר מועד הקמתו הרשמי של הצבא ) 1 באוגוסט 1927 ( , כבר הניח מאו את היסודות למערך פוליטי בשורותיו, שנועד להבטיח את צייתנותו ללשונן ולרוחן של הנחיות המפלגה, לנהל את חינוכם הפוליטי של חייליו ומפקדיו, ולהדק את קשרי הצבא עם האוכלוסייה האזרחית . מערך זה ממשיך להתקיים ברציפות עד היום . עם זאת הוא יצר שניות בין הפיקוד המקצועי בצבא סין על כל דרגיו לבין המדרג הפוליטי והדבר עורר מרירות מסוימת בקרב הפיקוד הצבאי, ובחלק מהתקופות – היווה מקור מתיחות בין הצבא למפלגה . זאת ועוד : התמורות הפוליטיות-אידאולוגיות שעוררה מדיניות הרפורמות והשינוי במאזן הכוחות בין הממסד הפוליטי לממסד הצבאי, בעיקר לאחר ירידתו מהבמה של דור המנהיגים המהפכניים, החלישו את יעילות המערך הפוליטי בצבא וחייבו להקים מערכת איזונים חדשה . מערכת זו ממשיכה להעסיק את המשטר בסין עד היום ומשפיעה בהכרח על עיצוב מדיניותה בנושאים רבים .
|
|