|
|
עמוד:10
10 הצבא הסיני ממאו עד ימינו וכנראה שרק השתלטות הצבא על מערכות השלטון האזוריות מנעה זאת . במישור החיצוני – התדרדרות היחסים עם ברית המועצות, שהגיעה לשיאה ב- 1969 עם פרוץ תקריות גבול אלימות ביניהן, ניפצה את תחושת ההנהגה שסין תוכל להמשיך ולהתמודד לבדה עם שתי מעצמות-העל . בתגובה לכך חוללה סין בתחילת שנות השבעים תפנית דרמטית במדיניות החוץ שלה וכוננה יחסים עם ארצות הברית . למרות כל אלה מנעו הסערות הפוליטיות בצמרת ההנהגה את שיקום המדינה, ורק מותו של מאו ב- 1976 אִפשר את השינוי המיוחל . עם עלייתו של דנג סיאו-פינג לשלטון, כשנתיים לאחר מות מאו, פתחה סין בדרך חדשה . בניגוד למאו סבר דנג שהדרך למימוש החזון הסוציאליסטי תלויה בפיתוחהּ הכלכלי של המדינה – ולא להפך – והציב יעד זה בראש סדר העדיפות הלאומי . כחלק ממדיניות זו החדיר דנג יסודות של תחרות חופשית ותמריצים חומריים לניהול הריכוזי של הכלכלה, פתח את סין לעולם ) מדיניות 'הדלת הפתוחה' ( והכריז על מודרניזציה בארבעה מגזרים מרכזיים : חקלאות, תעשייה, מדע וטכנולוגיה, וביטחון לאומי ) מדיניות 'ארבע המודרניזציות' ( . גם גישתה של סין בתחום מדיניות החוץ השתנתה : בימי מאו היא הציבה לנגד עיניה את קידום המהפכה הקומוניסטית ולשם כך תמכה בתנועות שחרור לאומי ברחבי העולם ; ואילו עתה ראתה ביציבות מדינית אמצעי חיוני לקידום הצמיחה הכלכלית והחלה ליישב את סכסוכיה הארוכים עם המדינות הסובבות אותה . במקביל העריכה סין מחדש את אתגריה האסטרטגיים והגיעה למסקנה שהאיומים שהיא ניצבת מולם פחתו, וכן כוננה קשרים עם מדינות רבות בעולם ואימצה קודים של התנהגות הנהוגים בקהילה הבין-לאומית . לא חסרו בעיות במדיניות זו, המכונה בהכללה 'מדיניות הרפורמות' . בתחום הפנימי נתגלעו חילוקי דעות לגבי קצב הרפורמות, התכנים שלהן ודרכי ההתמודדות עם גילויי האופוזיציה מבית ; הגדול והמוכר בגילויים אלה היה ההתכנסות של רבבות מפגינים בכיכר טיין-אן-מן ב- 1989 . מחאת המונים זו הציבה בפני מדיניות הרפורמות את האתגר הגדול ביותר ואף הסבה לסין נזק רב בתחום יחסי החוץ . נוסף על כך התעוררו בצמרת המפלגה מתחים שסיבתם הזדקנות מנהיגי המפלגה, בני דור המהפכה, והיעדר מנגנונים רשמיים לחילופי שלטון . בפני ההנהגה עלו עתה אתגרים מסוג חדש : קביעת מנהיגים חדשים למדינה, דרכי קבלת החלטות המתאימות לנסיבות החדשות והתמודדות עם סוגיות פוליטיות וניהוליות חסרות תקדים . התמורות הכלכליות הולידו אף מתחים פוליטיים-כלכליים-חברתיים, וזאת בשל הפערים שנפערו בין חלקי המדינה ומגזרי אוכלוסייתה והשחיתות שפשתה בה במהירות . גם במישור החיצוני צצו אתגרים למדיניותה של סין . קריסת ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה הסירו איום מסוג אחד אולם בה בעת נוצר איום חדש ומורכב : עלייתה של ארצות הברית למעמד מעצמת-על יחידה . בסין רווחת הטענה כי ארצות הברית חוששת מעליית סין המאיימת על האינטרסים שלה במזרח אסיה, וכי היא
|
|