הקדמה: היסטוריה, בדיה, אידאולוגיה

עמוד:14

14 היסטוריה ואידאולוגיה בראשית האסלאם אף שחיקוי מציאות אצל אפלטון אינו משויך לכותבי היסטוריה, הרי כמה מאות שנים לאחריו, לכל המאוחר במאה הראשונה, נתפסת ההיסטוריה אצל כותבים קלסיים כאמנות החיקוי או, לחלופין, יצירה מחודשת של המציאות, באמצעות נאומים של טיפוסים, למשל, או 3 תיאור רגשות כפי שהיו במציאות . מאז ומעולם, לפחות עד זמננו, נאלצו היסטוריונים להסתפק במדיום הטקסטואלי כשעסקו במציאות ההיסטורית . כך ודאי גם בכתיבה ההיסטורית המוקדמת בעולם האסלאם, או, לשון אחר, במסורת 4 מומשה היומרה להציג תמונה נאמנה למציאות — האסלאמית, שממקום עמדנו כיום, חסומים בדרך הטבע ממגע בלתי אמצעי עם העבר, וחדורים מוטיבציה לדעת כיצד היו הדברים "באמת", אפשר להתמסר לה בנקל — באמצעים שונים ובטקטיקות סיפוריות מגוונות . לא כאן המקום לדיון מפורט בכל אלה, ואם להסתפק במעט, יש לנו במקורות השונים תיאור כה מדוקדק של חפצים, עד שאנו יכולים לראותם בעיני רוחנו, כמעט למשש אותם . תיאורי מבנים, מקומות ומרחבים גאוגרפיים נותנים לעתים הרגשה של מדריכי סיור . התיאור הפיזי של אישים, ובראשם מוחמד נביא האסלאם, הוא לפרקים מפורט מדי, אף שלא ברור עד כמה הוא מימטי, וניכרת בו נטייה ברורה להפלגה : צבע עורו היה לבן עם נטייה לאדמומיות מסוימת, עיניו היו גדולות בגוון שחור עמוק, ריסי עיניו היו ארוכים . שער חזהו היה דליל, לחייו היו חלקות, זקנו היה עבות וארוך כאילו היה צווארו כד כסף . שער חזהו עד למותנים דמה לענף עץ שנכרת . לא היה לו שער זולת מה שהיה לו על חזהו או מתחת לבית השחי . כפות ידיו ורגליו היו עצומות . כאשר צעד נדמה שהוא יורד במורד או נופל מסלע . כאשר סב על עקביו היה מסתובב באופן שלם, לא כמו שמסתובב אדם חלש בגופו או בנפשו . 5 הזיעה שעל פניו דמתה לפנינים, וריחה היה כריח הבושם . תיאורים של מחוות ותנועות גוף, על פי רוב כנלווים לדברים שנאמרו — מה שמחייב כמובן את קיומו של עד ראייה, שייתכן שלא

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר