|
|
עמוד:10
10 היסטוריה ואידאולוגיה בראשית האסלאם היסטוריה אינם מסתפקים, כאמור, בעובדות בלבד . בהזדמנויות רבות, ובאופן גלוי יותר או פחות, אפשר לראות בהם גם דברים אחרים לחלוטין . אין הכרח לאמץ עמדות קיצוניות, כמו אלה המתויגות כיום פוסט-מודרניות, הכופרות — כך לפחות טוענים מתנגדיהן — בקיומה של מציאות מחוץ לטקסט, כדי להודות ש"היסטוריה", כפי שהיא מובאת בפנינו, היא בסופו של דבר מוצר לשוני-ספרותי ומכאן גם אידאולוגי . במילים אחרות, אם נוטלים את ההיסטוריה לבחינה על בסיס ההנחה הזאת, אפשר לראות בה, לצד העובדות, את השתקפותן של נורמות תרבותיות והנחות מושגיות שמילאו תפקיד בעיצובה, את מטרת הכותבים, ועוד . כאשר מתמקדים ב"עבר כטקסט", ככותרת ספר יצירתי שנכתב לפני שנים אחדות על מהות הכתיבה ההיסטורית במערב הימי ביניימי, ולא בעבר שמאחורי הטקסט, אפשר לשאול שאלות חדשות ומגוונות על טקסטים היסטוריים באופן שמציע דפוס חשיבה שונה מזה שהיסטוריונים נוקטים בשגרה . אמנם הללו נרתעים, אף מתנגדים, להתייחס ברצינות לגישה שבוחנת את הכתיבה ההיסטורית מזוויות אחרות . לכאורה, אם יתירו את פלישתן של גישות רב-תחומיות לתחומם שלהם, יצאו נפסדים . מטרת הספר הזה היא להראות כיצד קריאה של טקסטים היסטוריים קלסיים, שנכתבו באסלאם המוקדם, לא כדי ללקט עובדות כעיקר, היא דבר רצוי מן הבחינה המתודית בשל האור החדש שהיא מאפשרת לזרוע עליהם . ענייני בספר זה הוא להורות, באמצעות קריאה בטקסטים היסטוריים שאפשר לאפיינה כחתרנית מעט, על המתח שבין שאיפת הכותבים ( או הדוברים ) לספר אמת היסטורית ובין המשקעים האידאולוגיים הקיימים בספרות ההיסטורית המוקדמת בעולם האסלאם . לצורך זה אני מתמקד בכמה אירועים או מצבים מכוננים בהיסטוריה של ראשית האסלאם שרב תפקידם ביצירת הזהות הקיבוצית של הקהילה המוסלמית הצעירה . הללו נחקרו על ידי מלומדים שונים פעמים רבות, ולכאורה הם ידועים היטב . אך באמצעות קריאה שמתרכזת במוצר הכתיבה עצמו, אף שהיא עושה זאת דרך פרטים ו"עובדות", אני מבקש להאיר את האירועים באור שונה מן המקובל . הפרטים שיובאו אפוא להלן אינם מטרה כשהיא לעצמה, לצורך שחזור, והם
|
|