|
|
עמוד:14
אבריאל בר-לבב, דב סטוצ'ינסקי, מיכאל הד 14 'בחיי יצחק אורוביו', כותב קפלן באחד מעמודי הפתיחה לספרו, 'במאבקיו וביצירתו באו לידי ביטוי כל מרכיבי הפרובלמטיקה של הפזורה היהודית-ספרדית במערב אירופה במאה הי"ז' . ואמנם באמצעות גילגוליו המפורטים של אורוביו מאפשר קפלן להציץ לתוך תוכה של ההוויה הרבגונית והמדהימה הזו : ההווייה האנוסית . . . מתוך השפע העצום של הפרטים וההערות במונוגרפיה נרחבת זו של קפלן, עולה תמונה של תרבות בלתי רגילה : קוסמופוליטית, פוליגלוטית, ערה לכל זרמי התקופה ומתמודדת עימם, מתענגת על מסורת ישראל, אך לא פחות מכך נהנית מיופיותו של יפת, קוראת שירה וספרות בלשון הספרדית ויוצרת בעצמה בלשון זו, מעמיקה להגות אך גם יודעת את הבידור הקל, את הזמר הענוג ואת הניגון הערב . . . דמויות אלה מאירות עולם מדהים ברבגוניותו והן כמו מחזירות את שפינוזה אל תוך זמנו . . . הארודיציה של המחבר היא מהממת : הוא עבר על חומר בהיקף עצום, הכתוב בקרוב לעשר לשונות . יתר על כן, הוא מיטיב לכתוב וספרו, העמוס כמעט עד להתפקע, נקרא בכל זאת בעניין בלתי פוסק, בעמודים מסויימים – כפרוזה יפה ממש ( הארץ, 15 באפריל 1983 ) . ברוח דומה סיכם ההיסטוריון ריצ'רד פופקין את ביקורתו הנלהבת על הספר : 'ספרו של קפלן הוא חיוני להבנת השאלה מה היתה הקהילה היהודית באמסטרדם . הוא רענן וחשוב משום שהוא מחזיר לחיים את אחת מהדמויות האינטלקטואליות החשובות ביותר בזמנה, דמות שפרחה במסגרת הקהילה' ( , ] 1992 [ 30 Journal of the History of Philosophy, p . 302 ) . עיסוקו של קפלן באורוביו די קאסטרו ובבני תקופתו תרם רבות לניפוץ המחיצות הדיסציפלינריות בין הלימודים האיבריים לבין לימודי היהדות . בקובץ המאמרים 'עיונים בהיסטוריוגרפיה' שהופיע בשנת 1987 ( מס' 55 ) הציע קפלן לערוך דיאגנוזה ופרוגנוזה של חקר האנוסים, הקונברסוס או הנוצרים החדשים . הוא הראה שהתחום המחקרי התפתח עד אז בשני ערוצים מקבילים ולעתים מנוכרים . מצד אחד, אלו שעסקו בתופעה מנקודת מבט איברית-נוצרית, ההיספאניסטים והלוזיטאניסטים, הדגישו את תרומתם הייחודית של הקונברסוס לדת הנוצרית – מההוגים הארסמיאנים ועד לראשוני הישועים – לתרבות ההומניסטית ולספרות של ה- ‘Siglo de Oro’ ( 'תור הזהב' בספרד ) , וכן לחברה ולכלכלה . מן הצד האחר, מי שחקרו את הקבוצה מנקודת המבט הדיסציפלינרית של מדעי היהדות הדגישו את היותם של האנוסים הלכה למעשה יהודים 'בפוטנציה' או בסתר . התנצרותם של יהודי ספרד ופורטוגל מסוף המאה הארבע עשרה ועד לשלהי המאה החמש עשרה, שהייתה לרוב כפויה וקולקטיבית, והפיכתם לנוצרים חדשים היו בעיני החוקרים
|
|