|
|
עמוד:12
נַחֵם אילן 12 ואגפיה . חברתיו אחרי היותי שמה וראותי בעיני את המהומות והצרות, ואת דם 7 על הארץ . ועוד מעט ונהרגתי לולא ישועת השם יתברך . ובשנה היהודים מֻגר 8 בהיותי במסעי לארופה ( ! ) אמרתי אל לבי לתרגם את ספרי זה אל העברה השפה העברית ולפזרו חנם בלי כסף כאשר עשיתי בהוצאתו הערבית, והנה הוא מדפס יוצא אל האור . וכאשר הוא תרגום לא רציתי ולא יכלתי לסור מחוג המקור, גם לא נקשרתי בו כלו מלה במלה . ומלבד היותי ( צ״ל היותו ) תרגום לספרי הלאמי יועיל הוא בהראותו את העברית והערבית נפגשות באחוָתן יחד פנים אל פנים . ומקוה אני כי ימצא חן בעיני קוראיו הנכבדים וכי יאמצו את לבבי להמשיך את עבודתי כי בכּורי חבורי בעברית הוא . וה׳ יעזור לי, וירחם עלינו אנחנו היהודים בכל זמן ומקום, אמן . על השער החיצוני והפנימי של גרסה זו נדפס ״ 5 במרס שנת 8 9 ״ . תאריך זה נקוב גם בסוף הספר ( עמ׳ 05 ) . בהקדמה הקצרה הזאת דחס פרג כמה עניינים חשובים . הוא כינה את חיבורו ״ספרי הלאומי״, וזה אפיון מעניין ; בהמשך אברר מה ״לאומי״ בספר הזה . המשפט הראשון מביע את המטרה . במשפט השני ציין פרג את המניע למלאכת התרגום . בפסקה השנייה העיר על דרכו בתרגום – נאמנות לרעיון ולא למילים ; ועוד הביע את תקוותו שהגרסה העברית תראה מה גדולה הזיקה בין העברית לערבית, רעיון שפרג טרח להדגיש ברבים מחיבוריו . זיקה זו יכולה להתברר רק מתוך עיון משווה במקור ובתרגום . בפסקה השלישית ציין שזה חיבורו הראשון בעברית . הוא אמנם נקט לשון חיובית, אולם דומה שבין השיטין מהדהד חשש כיצד יתקבל בין קוראי העברית . ואכן לשונו נמלצת מאוד, שמא אף נמלצת מדי, וניכר בה חיקוי לא טבעי של לשון המקרא . כפי שהעיד פרג על עצמו רוב הספר בערבית הוא שירה שקולה וחרוזה, והצביון השירי ניכר גם בעיצוב הבתים והשורות . בגרסה העברית אבד צביון זה, והסמן החיצוני היחיד לכך שבמקור הייתה זו שירה הוא מספרי הבתים . 4 . תמצית השירים והמאמרים שאלה נכבדה ומכרעת היא מי קהל היעד של הספר, והתשובה מורכבת . אתן דעתי לכך בצורה מפורשת בתיאור של כל שיר ומאמר . השיר הראשון פותח בפנייה לבן דת אחרת, והדעת נותנת שהוא מוסלמי, בהתחשב בארץ מגוריו של פרג, מצרים, 7 כאן ובהמשך הניקוד במקור . 8 בהשפעת הערבית في السنة الماضية .
|
|