|
|
עמוד:10
דב שוורץ 10 כלומר הם לא חתרו למוסדות רשמיים כוללים, ואף לא נדרשו לאידאולוגיה ציונית הצהרתית . בוועידת קטוביץ ניסחו את מטרותיה העיקריות של התנועה בעידוד עלייה ובתמיכה במושבות . תנועת חובבי ציון הגדירה עצמה בראש ובראשונה כתנועה פילאנתרופית . ההישענות על תמיכתו של הברון רוטשילד אפשרה את קיום התנועה ואת הגשמת מטרותיה . רק לאחר ייסודה של ההסתדרות הציונית, ואף לאחר הקמת המזרחי ( 1902 ) , הושמט מהתקנון של התנועה הייעוד של מעשי צדקה . קודם לכן היה ברור, שמלבד רכישת קרקעות עוסקת התנועה באחזקת ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל ובמימונה . התנועה ראתה את ייעודה המרכזי בתמיכה בהתיישבות בארץ, ונמנעה מפעילות מדינית כמו פנייה לשלטון העות׳מאני . היסטוריונים לא מעטים רואים את חשיבותה הגדולה של התנועה בסלילת הדרך לציונות ההרצליאנית . אגודות בוולוז׳ין האגודות הופיעו במקומות שונים, וכדאי לעמוד בקצרה על זיקתן לסביבתו של הנצי״ב . בישיבת וולוז׳ין פעלו אגודות וולונטריות של חובבי ציון כדוגמת ״נצח ישראל״ . כתב הרב מאיר בר-אילן ( ברלין, 1880 - 1949 ) , בנו של הנצי״ב ומנהיג המזרחי במשך שנים רבות, על אגודת ״נס ציונה״ : [ בני הישיבה ] יסדו חברה של ״חיבת ציון״ [ . . . ] שם החברה היה ״נס ציונה״ בראשי-תיבות קראו לה ״נץ״, ואת החברים ״נצים״ . על האגודה נמנו אז מבחירי בני-הישיבה ומן החשובים שבהם, שהיו אחרי כן רבנים מפורסמים, עסקנים ומנהיגים אנשי-שם של ״המזרחי״ . כמה מן ה״נצים״ של הימים ההם הם כעת [ 1933 ] גם אנטי-ציוניים מובהקים ומקצתם הם מנהיגים של ״אגודת-ישראל״ . בימים ההם היתה לה לאגודת ״נס ציונה״ בוולוז׳ין השפעה על חוגים ידועים ביהדות, בייחוד בין תורניים . משום שהמכתבים שהיו נשלחים בשם האגודה הכילו הרבה חומר לרעיון ישוב ארץ-ישראל ותשובות על טענות המתנגדים, שכל-כולו ספוג דברי-תורה ויראת-שמים . מנהיגי האגודה עמדו בקשר עם גורמים שונים בחיי היהודים, ועם גאונים גדולים, סופרים מפורסמים, עתונאים, 6 בייחוד עם עסקנים ידועים כחובבי-ציון . לפי בר-האגודה הגדירה את עצמה כפעילה למען ארץ ישראל ״על טהרת הקודש״ . אילן הייתה זו אגודה סודית, שחבריה נהגו מנהג של כת סגורה ( טקסי קבלה ) . אף על 6 הרב מאיר בר-אילן ( ברלין ) , מוולוז׳ין עד ירושלים, מהדורה חדשה בעריכת י׳ ברנשטיין וי׳ תירוש, תל אביב תשל״א, א ( להלן מוולוז׳ין עד ירושלים ) , עמ׳ 166 - 16 . על פי איגרות ביחס ל״נס ציונה״ . ראה להלן בהמשך ספר זה, מארכיון המכון לחקר הציונות הדתית .
|
|