|
|
עמוד:12
מניפסטים : כתבים של אי-נחת על סף המאה העשרים ואחת 21׀ של ז'אנר אחר : איגרת, מאמר, מסה, יצירת ספרות או אמנות, ריאיון, קטלוג, הקדמה או 2 תהליך ההמשגה של המניפסט כז'אנר הוא תהליך מתמיד של הגדרה מחודשת, פתיח . תִבנוּת לאחור, ספיחה וניכוס של טקסטים חדשים . מוסכמות הז'אנר מכתיבות אֵילו טקסטים יפורשו כמניפסטים, ובו-בזמן אותם טקסטים שמתובנתים לאחור כמניפסטים מרחיבים את גבולות הז'אנר ומאתגרים שוב ושוב את האפשרות לייחס לו מאפיינים קונוונציונליים קבועים . המניפסט, במובן זה, אינו ז'אנר יציב, אלא מבנה דינמי שנע באזורי הגבול שבין ז'אנרים מסורתיים — בין כתיבה תאורטית, כתיבה פובליציסטית, כתיבה פוליטית וכתיבה ספרותית . הרטוריקה של המניפסט כז'אנר מובחן אבל דינמי ביותר עומדת במרכזו של מחקר זה, ובפרט גילויה בתרבות העברית בנקודת זמן סמלית : מפנה המאה העשרים ואחת — החל בשנות השמונים של המאה העשרים ועד המאבקים החברתיים שהחלו בקיץ 2011 . זוהי תקופה שנתפסת על-פי-רוב כתקופה "לא-מניפסטית" בעליל ואף "אנטי-מניפסטית", כזמן של התרחקות מוחלטת מן התשוקה להכרזה פומבית על תפיסת-עולם, ואף-על- פי-כן יתגלה כאן מקומו הייחודי של המניפסט דווקא בעת הזו . המניפסטים שייבחנו כאן ראו אור ברגע ייסודם של כתבי-עת ומגזינים עבריים חדשים לספרות ולאמנות במפנה המאות, ופורסמו כטקסטים טקסיים של חניכה, של חיפוש מקום ושל כינון זהות, הממשיכים מסורת בת יותר ממאתיים שנה של כתיבה מניפסטית ברגע ייסודן של במות תרבות חדשות בעברית . מבחינת הרצף ההיסטורי, זהו המשך והשלמה למחקרה של נורית גוברין, אשר קיבצה ובחנה מניפסטים מייסדים מראשית הפריודיקה העברית ( המניפסט המייסד של בִּכּורי העתים משנת 1821 ) ועד שנות השמונים של המאה העשרים ( המניפסט המייסד 3 אם כתבי-העת הם "עדויות מובהקות לכוחות החברתיים של חדרים משנת 1981 ) . 2 הלל ברזל ( גבהות הכיסופים : שירה מתקנת עולם , אגודת הסופרים העבריים בישראל, 1993 ) מזהה אף הוא את פתיחותו של הז'אנר, בכותבו כי " [ . . . ] ניתן להחיל את המושג מאניפסט גם על קונטרס או מסה שאינם מכתירים עצמם בכותרת הנדרשת לגילוי פומביות ומהפכנות, אבל יש בהם ביטוי לעיקרים מחייבים, נמרצים, שכותב הקונטרס או המסה מאמין בהם" ( שם, עמ' 253 ) . גם אם למניפסט יש "כותרת צנועה", כלשונו של ברזל, הוא עשוי להיות מתובנת לאחור כמניפסט בזכות תוכנו ה"מרעיש" והשפעתו הרבה ( שם, שם ) . כך, לדוגמה, בפרק "כוחם של מאניפסטים ומגבלותיהם" ( שם, שם ) ברזל בוחן כמה מסות עבריות ידועות ( "גילוי וכיסוי בלשון" לחיים נחמן ביאליק, "השורה" ליעקב שטיינברג, "כלפי תשעים ותשעה" לאורי צבי גרינברג ו"זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית" לנתן זך ) כמניפסטים . 3 נורית גוברין ( עורכת ) , מאניפסטים ספרותיים : מבחר מאניפסטים של כתבי-עת ועיתונים עבריים בשנים תקפ"א – תשמ"א ( 1821 – 1981 ) , תל-אביב : הוצאת החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל- אביב, תשמ"ד . נוסף על כך ראו את הפרקים "מניפסטים ספרותיים" ו"המניפסט כז'אנר ספרותי" בספרה של גוברין, קריאת הדורות : ספרות עברית במעגליה — כרך ב , תל-אביב : גוונים ואוניברסיטת תל-אביב, 2002 .
|
|