|
|
עמוד:12
מנחם פינקלשטיין 12 לבין זכויות הפרט וכבוד האדם . ביסוד הדברים אין מצויים לדעתו עקרונות מוסריים ודמוקרטיים בלבד, אלא שמדובר במורשתו, ההיסטורית והאקטואלית, של העם היהודי . אכן, בהיותם אלפי שנים בגלות, לא עסקו היהודים באופן מעשי בשאלות הכרוכות בלחימה, וממילא מיעטו להגות בדילמות המוסריות העומדות בפני גוף מדיני החייב להשתמש בכוח לשם הגנה עצמית . חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל והקמת כוח יהודי הציבו דילמות מוסריות חדשות, 7 ואלתרמן נדרש אליהן בשיריו . גם על הליכי משפט צבאי כתב אלתרמן ב"טור השביעי", כמו "משפט כפר קאסם" ו"משפט" טוביאנסקי, וכן נדרש לא אחת לעקרונות כלליים של המשפט . גם בכך אעסוק לא מעט בספר זה, ובין השאר אֶבחַן כיצד עקרונות שעמד עליהם בזמנו המשורר משתקפים בפסיקה רלוונטית — ישנה וחדשה כאחת . בראשית שנות האלפיים, בעיצומם של ימי הלחימה בטרור, נעזרתי אפוא רבות בשירי "הטור השביעי" של אלתרמן, ושמחתי להימנות עם נוספים שעשו כן . בפגישתו הראשונה כרמטכ"ל עם פורום המטה הכללי, קרא רב-אלוף משה יעלון את שירו המפורסם של אלתרמן "על זאת" מ- 1948 המגנה בחריפות ירי קטלני בתושבי יישוב ערבי שבוצע במהלך מלחמת העצמאות, 8 ובאיגרות 7 לנושא זה מוקדש ספרו של אהוד לוז מאבק בנחל יבוק — עוצמה, מוסר וזהות יהודית ( מאגנס, תשנ"ט ) ( להלן : מאבק בנחל יבוק ) . הרמב"ן, בפירושו לתורה, עומד על טעם הציווי : "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָוְנִשְׁמַרְתָּמִכָּל דָּבָר רַע" ( דברים כג, י ) , ואומר כי לדעתו בא איסור כללי זה בתורה, משום שידועה היא הירידה המוסרית השכיחה בעת מלחמה : "היָשָר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחֵמָה כצאת מחנה על אויב, ועל כן הזהיר בו הכתוב : 'ונשמרת מכל דבר רע'" . בהמשך אותו עניין בספר דברים, נאמר : "וְהָיָה מַחֲנֶיךָקָדוֹשׁוְלֹא יִרְאֶה בְךָעֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" ( דברים כג, טו ) . "קדושת המחנה" היוצא למלחמה קרובה ל"טוהר הנשק" . מעניינת לדעתי העובדה כי בפסוק זה נמצא טעם תועלתני, היינו, על המחנה להיות טהור, כדי למנוע מפלה ולהבטיח את הניצחון הצבאי : "לְהַצִּילְךָוְלָתֵת אֹיְבֶיךָלְפָנֶיךָ" . לימים יכתוב אלתרמן בקשר ל"טֹהַר לֵב-וָנֶשֶׁק" של "דְּמוּת לְחִימָה עִבְרִית" : אוּלַי דָּבָר פָּעוּט הוּא צֶלֶם הָאָדָם . . . אַךְ הוּא לַנִּצָּחוֹן אוּלַי פּוֹתֵח דֶּלֶת . "ליצחק שדה" הטור השביעי א 306 , 307 ( 1949 . 10 . 9 ) ( להלן : "ליצחק שדה" ) . 8 על שיר זה ראו להלן, חלק שישי . בספרו דרך ארוכה קצרה 152 - 154 ( רמי טל עורך, משכל, תשס"ח ) ( להלן : דרך ארוכה קצרה ) מצטט יעלון את השיר במלואו, ומציין כי שלח שיר זה למפקדי היחידות בהיותו מפקד אוגדת יהודה ושומרון, ולאחר מכן כרמטכ"ל .
|
|