הקדמה

עמוד:10

מנחם פינקלשטיין 10 ההגנה עליה מפני אויביה הזוממים כל העת להשמידה . צודק הדבר, לפיכך, כי המדינה המותקפת תשתמש בנשק כדי להשיב מלחמה שערה . ואולם, עם כל הערצתו את צה"ל ואת מפקדיו וחייליו, האמין המשורר בכל מאודו כי שמירה על רמתו המוסרית של צה"ל היא חיונית, וכי המטרה אינה מקדשת את כל האמצעים . בכל מקרה שבו סבר אלתרמן כי חיילי צה"ל או מפקדיו התנהגו שלא כשורה ופגעו בערך של "טוהר הנשק", הגיב על כך בחומרה בטורו השבועי . לדעתו, חוסן צבאי וחוסן מוסרי — חד הם . 2 אכן, מן הראוי לעמוד בפתח הדברים על נקודה המצויה בלב חיבור זה, והנוגעת לדילמה המוסרית הכרוכה בהפעלת כוח, ולמעשה — למושג "טוהר הנשק" עצמו . מונח זה קנה לו אחיזה כמבטא את עניין השימוש המרוסן בנשק, ובמידה הנדרשת בלבד לביצוע המשימה הצבאית, באופן שלא ייפגעו חפים מפשע . 3 ואולם, משמעותו של צירוף לשון זה יכולה לחול גם על צדקת עצם השימוש 2 השוו לפסיקת בית המשפט העליון, למשל, בג"ץ 99 / 1284 פלונית נ' ראש המטה הכללי , פ"ד נג ( 2 ) 62 , 69 ( 1999 ) : "חוסנו ועוצמתו של צה"ל שואבים משני מקורות : האחד, חוסנו המוסרי, על הנורמות, הערכים ודפוסי ההתנהגות המונחים בבסיסו ; והשני חוסנו הצבאי, הסומך בין השאר על המשאב האנושי והמקצועי" ( השופטת טובה שטרסברג כהן ) . וכן ראו בג"ץ 80 / 320 קוואסמה נ' שר הביטחון , פ"ד לה ( 3 ) 113 , 132 ( 1980 ) : "הנשק המוסרי אינו נופל בחשיבותו מכל נשק אחר, ואולי עולה עליו — ואין לך נשק מוסרי יעיל משלטון החוק" ( השופט חיים כהן ) . יצוין כי דבריי שבפסקה למעלה, העוסקים בעמדתו של אלתרמן לגבי פגיעה ב"טוהר הנשק", הובאו על ידי בית המשפט העליון ( השופט חנן מלצר ) אגב הפניה למאמרי, העומד ביסוד ספר זה — ראו בג"ץ 08 / 7195 אבו רחמה נ' הפצ"ר , תק – על 2009 ( 3 ) 357 ( 2009 ) , פסקה 11 לפסק הדין . הוסיף בית המשפט ( בפסקה 12 ) : הנה כי כן, הכוח המוסרי-ביקורתי שביצירתו של אלתרמן הופנם בצה"ל והן המפקדים והן מקבלי ההחלטות המעין-שיפוטיות בצבא ומחוצה לו ראו עצמם מחוייבים לשיטתו . גישה זו יש לשמר . וכן ראו דברי השופט אליקים רובינשטיין באותו פסק דין, שבהם התייחס לעמדתו של אלתרמן בנושא "טוהר הנשק", וסיים דבריו ( בפסקה י"א ) : "דברים שכתב אלתרמן מכבר, לא נס ליחם" . וראו גם פסקי הדין המצוינים בה"ש 611 להלן . 3 ב רוח צה"ל ( "הקוד האתי" ) , המסמך המבטא, ככתוב בו, את "תעודת הזהות הערכית של צה"ל", מנוסח ערך "טוהר הנשק" כך : החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה . החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא