פתח דבר

עמוד:9

פתח דבר | 9 מוטיב היתמות כתמה וכמטפורה מרכזית ביצירותיו של סמי ברדוגו, הנמנה עם היוצרים הבולטים במפת הספרות העברית כיום . לטענתה, ייצוגי היתמות בקורפוס היצירות של ברדוגו אינם רק אמצעי ספרותי, אלא מתגלים גם כאמצעי חתרני רב עוצמה לביקורת על סוגיות חברתיות בכלל, ועל דרכי האפיון של זהותו המזרחית של הפרט במרחב הלאומי - תרבותי בפרט . ניגודים בין צייתנות ומרדנות, שתיקה ומחאה, עומדים במרכז מחקרה של רבקה צור - ברזניץ על הנשים השותקות או המושתקות במשפחה ובזירה הביתית ביצירתה של סביון ליברכט . צור - ברזניץ חותרת תחת ההנחה שקולן של נשים בסיפוריה של ליברכט הוא קול המושתק על ידי כוחות חיצוניים ( מוסכמות חברתיות, דת וגברים ) ועל ידי כוחות פנימיים ( פחד, הדחקה, בושה, צייתנות וכניעה ) . מחקרה מציע כי הפן השני של השתיקה, דהיינו ייצוגי דיבור וצעקה, הוא אקט המחצין השתקה ושתיקה כאחד . החוקרת טוענת כי ביצירותיה של ליברכט הנשים מאמצות לעיתים קרובות דפוסים גבריים, עד כדי ביצוע מעשים קיצוניים המפירים את השתיקה וחותרים תחת הכוחות הפטריארכליים . האופן שבו יצירות ספרותיות מעניקות קול לדמויות ולרגשות מושתקים נבחן גם במחקרה של ניצה בן - דב, החושף ייצוגים לא סטנדרטיים של התמודדות עם אבל ושכול ברומן אש ידידותית של א"ב יהושע . ייצוגי האבל והשכול ביצירה זו נוגעים לא רק למשפחה הגרעינית, אלא גם למשפחה המורחבת, החווה את הכאב . לאבל ולאובדן מופעים רבים, האדם האָבל יכול לעבור כמה וכמה פאזות בתהליך ההתמודדות עם האסון . בן - דב חושפת כיצד האבל ותחושת האובדן באש ידידותית אינם מתכלים, אלא רק מחליפים פנים . אלמנטים אוטוביוגרפיים ועיבודם הספרותי נבחנים גם במחקרו של שי רודין, העוסק באופני הייצוג של ניצולי השואה בשלוש יצירות של אהרן אפלפלד המייצגות תקופות שונות בעשייתו האומנותית : עשן, קובץ הסיפורים הראשון שלו, שראה אור ב - ,1962 הנובלה "בארטפוס בן אלמוות", שראתה אור ב - ,1983 והרומן המאוחר ימים של בהירות מדהימה, שפורסם ב - 2014 . רודין טוען כי אפלפלד, מבכירי הסופרים בישראל, התעמת בראשית יצירתו עם שיח השואה הישראלי וחתר תחתיו . אך נדמה כי ביצירותיו האחרונות לא חש עוד צורך להפריך את סטראוטיפ הניצוֹל כי אם לייצג את הניצול כמי שמתמודד עם הטראומה תוך הגדרה מחדש של עולמו הרגשי והתודעתי . מערכת היחסים המורכבת בין הרובד המציאותי - היסטורי והרובד האומנותי בדמותם של גיבורי היצירות מתבררת במחקרה של אסתי אדיבי - שושן על הנובלה

מכון מופ"ת

המכללה האקדמית לחינוך גורדון


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר