|
|
עמוד:5
ההיסטוריוגרפיה של מלחמת יום הכיפורים 5 הפכפכת למדי במרחק שמונת – אלפים קילומטר המספקת לה את חימושה, מפרנסת את כלכלתה, נותנת מחסה לדיפלומטיה שלה, ופועלת לכאורה מתוך דחף בלתי 6 מוגבל להעלאת תכניות שלום . עם זאת כשתיאר קיסינג'ר בפירוט בכרך זיכרונותיו השני, שיצא ב – ,1982 את יזמת השלום המצרית מפברואר 1973 — מהלך שהתנהל בלעדית מולו, ושכישלונו שכנע את המצרים כי אין מוצא מהמבוי הסתום זולת מלחמה — הוא לא ייחס לעקשנות הישראלית משקל רב בכישלון . במרכז ההצעה — שאת פרטיה העביר לו יועצו של סאדאת לביטחון לאומי, חאפט' אסמאעיל, בשיחות חשאיות, שנערכו יומיים במדינת ניו יורק בסוף פברואר — עָמדה נכונות מצרית לסיים את מצב המלחמה עם ישראל בתמורה להחזרת כל סיני לידיים מצריות . המצרים לא שללו על הסף הֶמשך נוכחות ישראלית בנקודות בעלות ערך אסטרטגי בסיני, אבל דרשו הכרה ישראלית בריבונותם על כל השטח . ההסכם, לתפיסתם, ייהפך להסכם שלום מלא, הכולל יחסים דיפלומטיים, מסחר ותיירות, כשתגיע ישראל להסדרים דומים בגדה ( המצרים לא שללו את קווי תכנית אלון ) וברמת הגולן . היענות 7 חיובית להצעה היתה יכולה למנוע את המלחמה . קיסינג'ר, האיש החזק בדיפלומטיה האמריקנית באותה העת, לא נענה לחיזור המצרי . בבסיס האסטרטגיה המזרח – תיכונית שבנה עמדה התפיסה, לפיה כל עוד לא התנתקה מצרים מההשפעה הסובייטית וכל עוד ברית המועצות ממשיכה לתמוך בעמדות הערביות, אין טעם ללחוץ על ישראל . ולכן אף שראה בהצעה שהעביר לו סאדאת הצעה 'מרחיקת – לכת אך חד – צדדית', הוא לא ראה בה משום בסיס לחידוש המשא והמתן . חמור מכך, מכיוון שלהערכתו התנאים לשלום אזורי עדיין לא בשלו, בעיקר בשל העמדה הפלסטינית, היה עלול כל ניסיון לקדם את התהליך המדיני להסתיים בעוד מלחמה, שבה תתערב ברית המועצות לצד הערבים . לנוכח כל השיקולים האלה, וכנראה גם מתוך ההערכה שלמצרים אין אופציה צבאית ממשית, העדיף קיסינג'ר שלא להתניע את התהליך המדיני ולהמתין 8 לעוד ריכוך בעמדה המצרית . מי שראו בהצעה המצרית חלופה למלחמה המתקרבת היו דווקא שלושת מקבלי ההחלטות העיקריים של ישראל — גולדה מאיר, משה דיין והשר ללא תיק ויועצה הקרוב של ראש הממשלה ישראל גלילי . בדיון שערכו ב – 18 באפריל, לאחר שקיבלו כמה התרעות איכותיות ממקורות המוסד במצרים שפני סאדאת לחידוש המלחמה בקרוב, העריכו שאכן כך הדבר, ועל כן על ישראל להתכונן למלחמה . תוך כדי הדיון, שבו השתתפו גם הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא וראש המוסד צבי זמיר, הזכיר השר גלילי את 6 הנרי קיסינג'ר, שנותי בבית הלבן ( תרגם אהרן אמיר ) , מעריב, תל אביב ,1980 עמ' 611 . 7 אורי בר – יוסף, 'בין מלחמה לשלום : הצעת ההסדר המצרית מפברואר ,1973 הדחייה הישראלית ומלחמת יום כיפור כמלחמת ברירה', אלפיים, 31 ( 2007 ) , עמ' 125 - 140 . 8 202, - 201 . Henry Kissinger, Years of Upheaval, Little, Brown & Co . , Boston 1982, pp 222 216, - 215
|
|