|
|
עמוד:4
אורי בר-יוסף 4 את ישראל עד מלחמה זו . אלה נעלמו כמעט כליל מיד עם סיומה, והוחלפו בשיכרון חושים של כוח ואמונה כי העליונות הצבאית, ולא הסדרים מדיניים עם המדינות השכנות, הם שיבטיחו לישראל את ביטחונה . המחקרים המפורטים הראשונים על הקֶשר בין הימנעותה של ישראל מכּניסה לתהליך מדיני לבין פרוץ המלחמה החלו להופיע רק באמצע שנות השמונים . ב – 1985 ראה אור ספרו של יוסי ביילין, איש אוניברסיטת תל אביב ולימים מבכירי מפלגת העבודה, מחירו של איחוד : מפלגת העבודה עד מלחמת יום כיפור . במרכזה של עבודה מתועדת ומפורטת זו עומדת התזה שעם איחוד מפלגות הפועלים ( מפא"י, אחדות העבודה ומפ"ם ) והקמתה של מפלגת העבודה בשנת 1968 נוצר מצב, שבו כל הכרעה מדינית וכניסה למו"מ נראו איום על שלמות המפלגה . בבררה שבין שמירה על שלמות המפלגה לבין קידום התהליך המדיני ניתנה עדיפות ברורה לערך הראשון — דבר שהביא לידי קיפאון מדיני, שאותו שברו המצרים רק כשיצאו למלחמה . ארבע שנים לאחר מכן התפרסם ספרו של גד יעקבי, אף הוא משרי מפלגת העבודה, שקישר באופן הדוק לא פחות בין פרוץ המלחמה לבין הקיפאון המדיני . אף כי ספרו של יעקבי נכתב פחות כמחקר אקדמי ויותר כגרסת מקורבו של שר הביטחון משה דיין, שהיה מעורב בתהליכים, הוא הביא עדויות חדשות בגוף ראשון על מדיניותה של ישראל בשנים שלפני המלחמה ועל המחיר ששילמה על כך, כעולה מכותרת הספר : כחוט השערה : איך הוחמץ הסדר בין ישראל למצרים ולא נמנעה מלחמת 5 יום הכיפורים . המחקרים שנכתבו בישראל הדגישו מִטבע הדברים את מדיניותה של ישראל כמשתנה העיקרי שקבע את התוצאה הסופית . לעומת זאת, המחקרים האמריקניים הציגו מערכת מורכבת יותר, אף כי גם ממנה לא נעדרה האצבע המצביעה, במישרין ובמרומז, על מדיניות הסירוב הישראלית של גולדה מאיר כגורם מפתח . הנרי קיסינג'ר, שזיכרונותיו המפורטים הם מקור מצוין ללימוד תפיסתו של הבית הלבן את התהליך המדיני, תיאר בלשונו המושחזת, הביקורתית אך גם המבינה את שורש החשדנות הישראלית כלפי התהליך המדיני : שולי שרידתה של ישראל צרים עד כדי כך שמנהיגיה מתייחסים בחשדנות למחווה גדול או למפנה מרעיש בדיפלומטיה ; שמירת הקיום זהה בעיניהם עם חישוב דייקני, שזרים עלולים לראות בו עקשנות קטנונית ( לפעמים אמנם כך הוא ) . אפילו כשמנהיגים ישראלים מקבלים הצעת שלום, הם מגלים תחילה התנגדות עזה, שתכליתה להראות שאין הם פתאים, ובכך היא מרתיעה דרישות נוספות לוויתורים ישראליים . וכשהם מקבלים הצעה כזאת, הרי בדרך כלל הדבר מלווה בקשות אין קץ לערובות, תזכירי הבנה והסברים חשאיים — שכולם יעודים להגביל את חופש הפעולה של בעלת ברית 5 יוסי ביילין, מחירו של איחוד : מפלגת העבודה עד מלחמת יום כיפור, רביבים, תל אביב 1985 ; גד יעקובי, כחוט השערה : איך הוחמץ הסדר בין ישראל למצרים ולא נמנעה מלחמת יום הכיפורים, רביבים, תל אביב 1989 .
|
|