|
|
עמוד:2
אורי בר-יוסף 2 עם צרפת ובריטניה, שחלקו עם ישראל את האינטרס לחסל את משטרו של נאצר . מלחמת ששת הימים, שזכתה לקונצנזוס הגדול ביותר בתולדות ישראל, עוררה מחלוקות פחותות, אבל מחקרו המצוין של עמי גלוסקא על הדרך למלחמה חשף לראשונה את תרומתו של צה"ל לתהליך ההסלמה בשנים שקדמו למשבר מאי – יוני 1967 — תהליך שעד אז הוסבר 2 כתוצר בלעדי של מדיניותו המתגרה של משטר הבעת' הקיצוני בסוריה . ההיסטוריוגרפיה של מלחמת יום הכיפורים היא מקרה שונה . שלא כמלחמות ישראל עד ,1973 שבהן את הרכיבים העיקריים בהיסטוריה שנכתבה מיד אחרי המלחמה אתגרו והפריכו מחקרים חדשניים, שנעשו על בסיס חומרים שנחשפו אחרי כן, במלחמה זו דווקא הנרטיב הרשמי הראשוני, הדו"ח הגלוי של ועדת אגרנט שהתפרסם ב – ,1974 גילה עמידות מצוינת בפגעי הזמן, על אף שלל העבודות המאוחרות שניסו לקעקע את ממצאיו העיקריים . ההסבר לעמידות הדו"ח ברור : מלחמת יום הכיפורים היתה הראשונה במלחמות ישראל שנחקרה בוועדת חקירה ממלכתית תוך שימוש בכל התיעוד האפשרי וגביית עדויות מרוב גורמי המפתח בתחום המדיני, הצבאי והמודיעיני . לאחדים מגורמי מפתח אלו היתה זו גם הפעם היחידה שבה הציגו את גרסתם לְמה שאירע . דווקא הניסיונות לערער את הנרטיב שבנתה הוועדה במסגרת מה שאפשר לראות בו 'היסטוריה חדשה' של המלחמה — שאת הורתם אפשר לאתר בתחילת שנות התשעים — נכשלו בסופו של דבר, אם בשל פרשנויות מוטעות של מטען העדויות הזמין, שכמעט תמיד הגיע מארכיון הוועדה, ואם בשל פרשנויות מוטות, שניסו להסיר את נטל האשמה מכתפיים מסוימות ולהעבירה לכתפיים אחרות . מאמר זה בעיקרו יציג את התפתחותו של הוויכוח ההיסטוריוגרפי הזה בשלושה נושאים : ( א ) הדרך שהובילה למלחמה ובאיזה מידה אפשר היה למנוע אותה ; ( ב ) מדוע נמצא צה"ל בלתי מוכן לקדם את פני המתקפה, וכיצד השפיעה חוסר מוכנות זו על הכישלונות בראשית המלחמה ? ו ( ג ) מקורות הכישלון ההתרעתי . חלק זה גם יכלול הסבר חדש, הנשען על מטען העדויות שאושרו לפרסום בשנים האחרונות, לכך שמקבלי ההחלטות נמנעו כמעט עד הרגע האחרון מלנקוט את הצעדים הראויים לקידום האיום . המאמר מגביל את עצמו למסגרת הזמן שתיחמה לעצמה גם ועדת אגרנט, ולפיכך סוגיות אחרות שנותרו שנויות במחלוקת עד היום דוגמת 'מלחמות הגנרלים' בחזית הדרום או הקרב על 'החווה הסינית' לא יזכו לדיון כאן . המאמר גם לא ידון במסקנות האישיות שהסיקה ועדת אגרנט, שעד היום נותרו שנויות במחלוקת, אף על פי שהוא מוביל למסקנות ברורות בנושא זה . הדרך למלחמה מעצם היותה ועדת חקירה מקצועית שהורכבה משלושה שופטים ושני רמטכ"לים בדימוס, נמנעה ועדת אגרנט מלעסוק בסוגיות פוליטיות מובהקות, ובראש ובראשונה בשאלה אם 2 עמי גלוסקא, אשכול, תן פקודה, מערכות, תל אביב 2004 .
|
|