'הכישלון המוסרי' של חנה ארנדט

עמוד:8

שמוליק לדרמן 8 ממשל זו : 'אם היינו ממיינים את צורות הממשל הנוכחיות לפי עקרון העצמה שהן נשענות עליו, ההבדל בין הדיקטטורה של מפלגה אחת למערכות הרב-מפלגתיות היה מתגלה כמכריע פחות מאשר ההבדל הקיים בין שתיהן גם יחד, ובין המערכות הדו-מפלגתיות' . 41 על משמעותו של הבדל יסודי זה בעקרון העצמה בין שתי המערכות הפוליטיות כותבת ארנדט : השיטה הדו-מפלגתית עולה בקנה אחד עם חוקה הנשענת על חלוקת העצמה בין ענפים שונים של הממשל, והסיבה המרכזית ליציבותה היא, כמובן, ההכרה שלה באופוזיציה כמוסד של הממשל . אולם הכרה כזו אפשרית רק בהנחה שהאומה אינה א ח ת ו ל א מ ח ו ל ק ת ( une et indivisible ) , וכי הפרדת הרשויות אינה מביאה לאימפוטנציה, אלא יוצרת ומייצבת את העצמה [ . . . ] מה שמבחין את המערכות הדו- מפלגתיות [ . . . ] באופן כל כך מכריע מהמערכות הרב-מפלגתיות של מדינות הלאום האירופיות הוא בשום אופן לא פרט טכני, אלא מושג שונה באופן רדיקלי של עצמה המחלחל לכל הגוף הפוליטי . 42 בעיני ארנדט, לעקרון הריבונות יש קשר הדוק לא רק לאופן ניהולה של המדינה את ענייניה הפנימיים, אלא גם לאופן ניהולה את ענייני החוץ שלה, או ליתר דיוק : לסוגיית המלחמה . הסיבה היסודית למלחמות בזמננו, כותבת ארנדט, 'אינה משאלת מוות נסתרת של האדם, גם לא דחף תוקפנות שלא ניתן להדחקה, ואף לא [ . . . ] הסכנות החברתיות והכלכליות הרציניות הגלומות בפירוק מחימוש, אלא העובדה הפשוטה שלא הופיע עדיין בזירה הפוליטית תחליף לפוסק אחרון בעניינים בין-לאומיים' . 43 לדעתה, תחליף כזה גם לא יופיע כל עוד 'עצמאות לאומית, כלומר חירות משלטון זר, וריבונות המדינה, כלומר התביעה לעצמה ללא ריסון ומגבלה בענייני חוץ, מזוהים זה עם זה' . 44 אם כן, עקרון הריבונות בעיניה הוא מחסום מרכזי לא רק לפתרון היחסים בין קבוצות בתוך המדינה, אלא גם ליחסים בין המדינה ובין מדינות אחרות . לדעתה של ארנדט, האלטרנטיבה לעקרון הריבונות העומד ביסודה של מדינת הלאום היא משטר שבו העצמה מתחלקת למוסדות וגופים פוליטיים רבים ככל האפשר . במידה מסוימת זה מה שמתרחש במערכות הפוליטיות הדו-מפלגתיות האנגלו-סקסיות, ובמיוחד ברפובליקה האמריקנית . ארצות הברית היא רפובליקה פדרלית, מדינה המכנסת בתוכה קבוצות שונות זו מזו, מתבססת על חוקה שכולם כפופים לה, והעצמה בה מחולקת בין ענפי הממשל השונים ובין הממשל המרכזי למדינות השונות . במובן זה 'מוותרת' הרפובליקה 41 272 . Ibid . , p Ibid . , pp . 271 - 272 42 Hannah Arendt, ‘ On Violence ’ , Crises of the Republic, Harcourt Brace Jovanovich 43 Inc . , New York 1972, p . 107 Ibid . 44

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר