אתגרים מחקריים

עמוד:9

מ ב ו א 9ה מ ו ש ב ה הג ל י ל י ת ו ה ח י נ ו ך ה ע ב ר י האירועים שעיצבו את המהלכים המתוארים בספר זה, שעוסק בתקופה בת 57 שנים, היו חיצוניים, ולמעשה כל ההתרחשויות בעולם החינוך במושבות הגליל, והסערות והתמורות שיצרו, היו תוצאה ותגובה להם . לשון אחר, המאבקים המרים, שהספר נותן להם ביטוי, התחוללו בזיקה למסגרות החיצוניות, מתוך התדיינות אִתן, אך ללא יכולת להשפיע על מהלכיהן . דוגמה אחת לכך היא הניסיונות הבלתי פוסקים לפנות למוסדות ולבקש את תמיכתם בעניין זה או אחר . דוגמה אחרת היא מאמציהם של המחנכים לעצב דמות של איכר עברי עתידי ולהעניק משמעות פרשנית לסממני המסגרת הפוליטית – ציונית, אך לא 8 גם המתחים העזים בין תרבות דתית לתרבות מתוך כוונה לנסח אותם לבד . חילונית ביטאו כוונה להתאים את אורחות החיים המקומיים לדפוסים רחבים יותר ולא ליצור תרבות עצמית . האירועים החיצוניים הללו גם השפיעו על פרק הזמן שהספר דן בו . עמד בפני הפיתוי לפתוח את הספר עם הקמת ראש פינה ב – ,1882 ולסיימו בהעברת 9 תקופה זו, ובייחוד עד ,1914 האחריות מידי יק"א לוועד החינוך ב – 1920 . אפשר לכנות ‘בנייה בסביבה יציבה‘ . מעטפת הניהול הדומיננטית שהעניקה חברת יק"א למושבות, ומתוך כך לבתי הספר, יצרה יציבות ארגונית ותקציבית, שאִפשרה את קיומם של תהליכי בנייה רציפים ואִטיים, למשל, של התמקצעות 10 ההחלטה לפרוש את מורים או של פרישת מערך פיקוח פנימי והפעלתו . היריעה עד ,1939 תום המרד הערבי, ערב מלחמת העולם השנייה ותחילת סיום חסותה של יק"א על המושבות, נבעה מהטלטלות המשמעותיות שהתרחשו ב – 20 השנים האחרונות של התקופה — ‘תקופת ועד החינוך‘ — ואשר שבות הביניים, כפי שהוא משתקף בדו"חות חקירה אינקוויזיציוניים . עוד אציין את אסופת המחקרים של אריאס, חיים פרטיים, על ההיסטוריה של החיים הפרטיים ואת ספרה של בורק, פחד, על ההיסטוריה התרבותית של הפחד . לרקע תאורטי על תחום הידע ראו דלקרואה, דוס וגרסיה, הזרמים ההיסטוריים, עמ' 434 - 447 . 8 מסגרת זו כללה גם גורמים כגון הסתדרות המורים, שפעלה רבות בתחום הארגוני והתוכני . מורים גליליים, כגון שמחה וילקומיץ בשנים הראשונות, השפיעו על תהליכי קבלת ההחלטות בה, אך הקפידו לעבוד לפי מתוויה ותפיסותיה . 9 חברת יק"א, החברה להתיישבות יהודית ( JCA – Jewish Colonization Association ) , שייסד הברון מוריס הירש ב – 1891 . ועד החינוך הוקם על ידי ההסתדרות הציונית תחילה ב – 1913 ושנית ב – 1919 כדי לתת מענה לצורך שהלך וגבר לעצב מדיניות חינוך בארץ ישראל ; מתחתיו פעלה, כזרוע אופרטיבית שלו, מחלקת החינוך . 10 אעיר עוד, שהמידע על אישיותם של המורים עוסק בעיקר במורים שלימדו עד תום מלחמת העולם הראשונה . מורי שנות העשרים והשלושים נותרו עלומים ברובם . גם התחלופה שלהם, אגב, הייתה בדרך כלל מהירה בהרבה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא