פתח דבר

עמוד:14

14 ז כ ו ת ה ש ל אִש ה הערות 1 לביקורת היסטוריוגרפית ברוח זו ראו למשל : ספרן, לא רוצות להיות נחמדות . 2 בין הפרסומים הבודדים שנכתבו בעברית ומוקדשים לדמותה ההיסטורית של פפנהיים ראו : חריף, “האמא של בנות ישראל“ ; אליאור, סבתא לא ידעה קרוא וכתוב, עמ‘ 543 - 552 . הֶעדרהּ של פפנהיים מן המרחב הציבורי בולט בהשוואה לנוכחותן ( הדלה, יש לציין ) בו של מנהיגות ציוניות אשר קידמו פרויקטים לבנייתה של ארץ ישראל וטבעו חותם ישיר וברור ביישוב ובמדינה . שמותיהן של אחדות מהן זכו להנצחה במקומות ציבוריים . ראוי לציין כי אף על פי שפפנהיים מזוהה — ויש בכך מידה מסוימת של צדק — עם מבקרי הציונות, הייתה לה בלי ספק השפעה לא מבוטלת על התפתחויות בארץ, במיוחד בתחום הסעד והחינוך לגיל הרך, בעיקר באמצעות נשים שהגיעו מגרמניה ופעלו בתחומים אלה בתקופת היישוב ואחרי הקמת המדינה . כאמור, לא קיימת התייחסות לפועלה של פפנהיים, כשם שפועלן של אותן עובדות סוציאליות שהגיעו מגרמניה לארץ ישראל הוזנח עד כה במחקר . ראו : Halpern & Köngeter, “Jewish Social Work” . 3 קשר אישי מעין זה עולה מן הרומן ההיסטורי הפופולרי כשניטשה בכה, מאת הפסיכיאטר והסופר ארווין יאלום .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר