|
|
עמוד:12
12 ז כ ו ת ה ש ל אִש ה אושר פרטי אל מול מושגים של קהילתיות, דאגה לזולת ואחריות חברתית . בהקשר זה, הביקורת של פפנהיים על אופן גידול הילדים בימיה, שהפך אותם מגיל צעיר לחשובים בעיני עצמם, פוגשת אותנו היום ביתר שאת ומעוררת מחשבות על הדרך שבה מחנכים אנו, בימינו, את הדור הצעיר . מלבד ההיכרות עם דמותה המרתקת של פפנהיים, ספר זה מרחיב את הידע ההיסטורי בכמה מישורים נוספים . ראשית, הוא מעשיר את התמונה של תולדות היהודים, ובפרט יהודי גרמניה, בעשורים הראשונים של המאה ה- 20 . אי אפשר לומר שיהדות גרמניה, כל שכן אנשי העט היהודים מתקופה זו, סובלים מחוסר תשומת לב במחקר בארץ ובעולם, אלא שבמרבית התיאורים ניתן ייצוג מועט לנשים . ספר זה מזכיר לקוראים כי הנשים היו רחוקות מלהיות גורם שולי וסביל בהיסטוריה, בהפנותו זרקור אל חוויותיהן של נשים יהודיות בגרמניה בעשורים שלפני מלחמת העולם השנייה ואל פועלן כפי שאלה משתקפים בכתבי פפנהיים . הוא מלמד על פעילותן המגוונת ועל מעורבותן הנמרצת הן בנושאים שנגעו לכלל היהודים, כגון אנטישמיות, התבוללות וציונות, הן בסוגיות שהעסיקו את ציבור הנשים באותה עת . הטקסטים מבליטים את נוכחותה בעולם היהודי של המהפכה הפמיניסטית על מגוון היבטיה, ולעתים תוך מחלוקת קשה, ואת ההתעניינות של רבים מבני הקהילה, גם גברים, ב“שאלת הנשים“ . מעבר לכך, קובץ זה מספק היכרות קרובה עם התנועה הפמיניסטית המוקדמת, בעיקר עם הזרם הגרמני . בתולדות התנועה הפמיניסטית, הפרק שמושך את מרבית תשומת הלב הוא זה שהתפתח מאז שנות השישים והשבעים של המאה ה- 20 . אמנם ידוע ומוכר קיומו של פרק קודם, המכונה “גל ראשון“, בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 . ואולם פרק זה מזוהה בעיקר עם המאבק הסוּפרז‘יסטי, דהיינו הדרישה לשוויון זכויות פוליטיות לנשים, ואילו הרבה פחות מוכר העושר של תנועת הנשים המוקדמת — שלל הנושאים שעלו אז לדיון ונגעו בכל תחומי החוויה של הנשים, ומנעד הרעיונות שהביעו הנשים שהזדהו עם התנועה . הטקסטים של פפנהיים מאפשרים להתוודע אל מגוון הפעילות של תנועת הנשים המוקדמת ואל המורכבות הרעיונית שאִפיינה את השיח דאז ומהדהדת עד היום . חובה נעימה היא לי להודות לאלה שנתנו יד לאורך הדרך . ראשית, תודה מיוחדת ליונתן ניראד . כתבי פפנהיים המקוריים מנוסחים בשפה סבוכה וייחודית, בגרמנית שנוסף להיותה שונה במובנים רבים מן הגרמנית העכשווית היא לעיתים גם “יהודית“ מאד, נטועה במרחב התרבותי בו פעלה המחברת . יונתן, בהביעו הסכמה לתרגם את קובץ הכתבים, נענה ביודעין למשימה מאתגרת . אני מעריכה מאד את נכונותו לקיים דו-שיח פורה במהלך עבודת התרגום .
|
|