פתח דבר

עמוד:10

01׀ פתח דבר לכך רבות . יתרה מזו, הסיכומים הכלליים שנכתבו עד עתה — אלה של ציטרון, דינור 5 — בעייתיים כמעט בכל נושא ועניין הנוגעים לדיסציפלינה ההיסטורית . וקלויזנר אחת הבעיות הבולטות בסיכומים הללו, ולמעשה בכלל המחקר על "חיבת ציון", היא שאין רואים בה תופעה היסטורית ממשית, מעבר לשנת 1897 . את החוקרים לא עניין כנראה שהתנועה חיה ופעלה ברוסיה, בארץ ישראל וברחבי אירופה וארצות הברית וחוסלה רק לקראת שנות העשרים של המאה העשרים, אולי מפאת כינונה של ההסתדרות הציונית בידי הרצל ואולי מסיבות אחרות . אין ספק שמאז הקונגרס הציוני הראשון הייתה "חיבת ציון" תנועה די שולית בהתפתחות הציונות, בוודאי לעומת ההסתדרות הציונית, אך להערכתי גם לאחר התהוות התנועה הציונית כיסוד מרכזי בתולדות העם היהודי בעת החדשה נודעה לתנועת "חיבת ציון" חשיבות לא-מעטה בהתפתחות הציונות והיישוב היהודי בארץ ישראל . סיבות רבות נוספות לקביעתי בדבר הצורך בסיכום היסטורי נוסף על תנועת "חיבת ציון" . למשל, מחקרים רבים בנושא הלאומיות האירופית והיהודית, מאז שנות השבעים של המילניום הקודם, יצרו נקודת מבט היסטורית ייחודית על כינונה של התנועה הלאומית היהודית, וטרם נתנו על כך את הדעת בסיכומים קודמים ; מחקרים רבים אחרים הביאו לידי גילויים של מסמכים חשובים רבים שהשימוש בהם מאפשר לבחון כמה אירועים דרמטיים בתולדות "חיבת ציון" מזווית ראייה אחרת ; כמו כן בארכיונים, בייחוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ובארכיון הציוני המרכזי, נמצאו מסמכים שטרם נחשפו, והם יוצגו בספר זה בפעם הראשונה . * רבים עזרו לי . שנים רבות עברו מאז התחלתי את המחקר בנושא ובלתי אפשרי למנות את כולם . אמנה רק את אלה שהעניקו לי מתובנותיהם, אשר לאורם השכלתי ובזכותם קיבלתי את הכוחות להמשיך הלאה . מאת מוריי זיכרונם לברכה, הפרופסורים שמואל אטינגר, יונתן פרנקל, בנימין פינקוס, ישראל גצלר ועזרא מנדלסון, שאבתי את הידע לבדוק, לחקור, לתהות ובמיוחד לשאול שאלות ולפקפק בטיב התשובות . ועוד אדם נפלא ומיוחד במינו, שספר זה מוקדש לו, פרופסור אוריאל פואה, אבי אשתי, שבפברואר 2016 מלאו 100 שנים להולדתו . מושא מחקריו קשור אמנם לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה האנושית . אך חוכמתו, תפיסתו המקורית, רב גוניותו, מלווים אותי עד היום הזה, ונתנו לי את כל הנחוץ כדי להגיע למסקנות ולתובנות היסטוריות . ובעיקר תודה מיוחדת לאוניברסיטת אריאל, לאנשיה ולעזרתה החומרית, וכמובן למשפחתי על ענפיה, אשתי, אורה - תמר, ילדיי, נכדותיי ומשפחותיהם, שתמיד המריצו ועודדו . י"ג 5 ראו ציטרון 1914 ; דינור 1932 – 1934 ; קלויזנר 1962 – 1965 .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר